הליך מדורג התאזרחות סוגי אשרות (ויזות) בישראל

רוצים לדעת טוב יותר כיצד להתמודד מול משרד הפנים? צרו קשר ב 0515544300

הכניסה לישראל אינה מותרת לכל אחד, וגם השהייה בה דורשת אישור מיוחדת מהרשויות. אם מדובר באזרח ישראלי, הדבר הוא שקוף מבחינתו – תעודת הזהות שהוא או היא מחזיקים משמשת אותם לא רק כדי להזדהות אלא גם מאפשרת כניסה לארץ ושהיה לא מוגבלת בזמן בה. בנוסף, אזרחות מקנה זכויות שונות כגון הצבעה בבחירות הכלליות או לרשויות מקומיות, וקבלת כיסוי למקרים שונים על ידי הביטוח הלאומי.

הסדרת מעמד מול משרד הפנים בעזרת עו”ד

אשרת תייר

לגבי אלו שאינם אזרחים ישראליים המצב הוא שונה. על מנת להכנס ארצה, לשהות בארץ או לעבוד כאן יש צורך בהוצאת אישור מיוחד מהרשויות, אישור שמוכר בשמו המקוצר – ויזה או אשרה. ישנם סוגים רבים של ויזות שניתן להוציא, כל אחד מהם מיועד למטרות אחרות. הוויזה הפשוטה ביותר היא אשרת תייר. וויזה כזו מאפשרת שהייה של עד שלושה חודשים בארץ בכניסה בודדת. לאדם המבקר בארץ אין אישור לעבוד או להרוויח כסף בארץ, ולא ניתן כמעט להפוך אותה לויזה המיועדת למטרה אחרת מלבד ביקור בזמן השהייה בארץ. למעשה, ישנן ארצות שאזרחיהן אינם נדרשים כלל להוציא ויזה לפני ביקור מסוג כזה בארץ והם יכולים פשוט להגיע ולבקר – כל עוד הם עומדים בתנאים של הוויזה, גם אם לא קיבלו כזו. אשרה מסוג כזה נקראת גם ב2 או B2.

מקרה מיוחד הוא אשרת מבקרים מסין שניתן להוציא בסין, היא תקפה למשך 10 שנים ואינה מוגבלת לכניסה בודדת ארצה.

אשרת עבודה

מצבים אחרים כוללים שהייה זמנית, לפעמים עם זכויות מוגדלות – למשל הזכות לעבוד כאן. בארץ קיימת אוכלוסייה גדולה של עובדים זרים. עובדים זרים מגיעים לתקופות ארוכות יותר מאשר עד שלושה חודשים ולעתים קרובות השהייה שלהם בארץ אינה רצופה אלא מנוקדת בביקורים חזרה למשפחה שהשאירו בחו”ל. הם מצפים לבוא ארצה ולא רק לבקר בה אלא גם למצוא עבודה ולהשתכר כאן. יחד עם זאת, אין בכוונתם להשתקע כאן באופן קבוע אלא למשך מסר חודשים או שנים ספורות בלבד במטרה לחזור לאחר מכן לארצם. על מנת לקבל אשרה עבור סוג כזה של שהייה, עליהם לבקש אישור לכך מראש, עוד לפני שנכנסו ארצה. אשרה כזו נקראת ב1 או 1B. אשרת עבודה זמנית בארץ מאפשרת למי שמקבל אותה לעבוד ולהרוויח כסף בארץ. בניגוד לאשרת תייר רגילה, אשרת עבודה ניתנת לתקופה של שנה וניתנת להארכה בסוף כל שנה. ישנה הגבלה על משך הזמן הכולל אליו ניתן להאריך אשרה מסוג כזה והוא עומד לרב על קצת יותר מחמש שנים אבל עובדי סיעוד לעתים מקבלים הארכות גם מעבר להגבלה זו.

לא פשוט לקבל אשרת ב1. יש צורך מלבד הוכחה שיש בכוונת המבקש לחזור לארצו גם להציג תעודת יושר ותעודה המעידה על בריאותו של המבקש.

ישנן אשרות נוספות המיועדות לאנשים שבאים לעבוד בארץ ואינם מתכוונים להשתקע כאן. אם העבודה היא בהתנדבות, האשרה הניתנת להם נקראת ב4 או B4. אשרה זו מאפשרת התנדבות אך לא עבודה בשכר. אשרה נוספת בקטגוריה זו היא אשרה הניתנת לאנשי דת שבאים למלא תפקיד מסוים במוסד דת מוכר בארץ. אם אותו מוסד דת מבקש מהם להגיע האשרה הניתנת להם היא אשרת 3א או A3.

אשרת לימודים

סוג אחר של שהייה זמנית בארץ הוא למטרות לימודים. אם האדם נרשם ללימודים במוסד מוכר בארץ הוא יכול לבקש אשרה מסוג א2 או A2. גם אשרה מסוג כזה יש להוציא מראש, לפני הכניסה ארצה. כדי להוציא אשרה מסוג כזה, צריך להוכיח כי המועמד התקבל ללימודים במוסד מוכר בארץ והוכחה שיש בידי המבקש אמצעים כספיים כדי לקיים את עצמו בארץ, גם ללא קבלת שכר. אשרה מסוג זה תקפה למשך שנה וניתנת להארכה לתקופת הלימודים. אשרה מסוג כזה אינה מקנה את הזכות לעבוד ולהרוויח בארץ אולם במקרים מיוחדים ניתן לקבל אישור עבודה והיא מקנה אוטומטית אפשרות לכניסות מרובות ארצה.

אשרת לימודים יכולה להינתן ללימודים בית ספר יסודי, תיכון, מוסד אקדמי מוכר, ישיבה או מוסד נוער של הסוכנות היהודית. אם מדובר בקטין, מלבד אישור קבלה והוכחת קיום אמצעים כספיים לקיום על המבקש להציג חתימה של שני הוריו או אפוטרופוס.

אשרות בני משפחה של תושבים ארעיים

לעתים המצב הוא מסובך אף יותר. בני משפחה: בני זוג וילדים קטינים של סטודנטים או אנשי דת שבאו למלא תפקיד בארץ. הסיבה היחידה שהם נמצאים בארץ היא על מנת להתלוות לסטודנט או לאיש הדת, אין להם כוונה להשתקע בארץ והגורם שביקש את שהותם בארץ – מוסד הלימודים או המוסד הדתי המוכרים – לא ביקש אותם אלא את הוריהם או את בני זוגם.

במצב כזה, בני הזוג והילדים (הקטינים) מקבלים אשרה מסוג שונה – אשרה שנקראת א4 או A4. אשרה מסוג זה תלויה באשרת אותו האדם שהגיע לארץ על מנת ללמוד או כדי למלא תפקיד במוסד הדתי.

חוק השבות ואשרה זמנית למי שלא החליט האם להשתמש בזכותו להתאזרחות

על פי הגדרת חוק השבות בארץ, כל מי שהוא יהודי זכאי לקבל באופן אוטומטי אזרחות ישראלית. עבור מי שכוונתו להשתקע בארץ חוק השבות מקל מאד על המעבר בין הארצות. לפעמים, המצב הוא שונה. לעתים יש מצב בו אדם שיכול היה להשתמש בחוק השבות ולקבל אזרחות ישראלית בוחר מרצונו שלא לקבל את האזרחות הישראלית עד לקבלת החלטה סופית בעניין. בעל אשרה מסוג זה מקבל הטבות מס שונות אבל לא מקבלת סל קליטה כמו עולה רגיל.

אם אדם קיבל אישור מטעם הסוכנות היהודית שהוא זכאי לקבלת אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות אבל לפני שהוא מקבל על עצמו אזרחות ישראלית הוא רוצה לבדוק את השטח – זו האשרה שהוא יקבל. האשרה מקנה זכויות מלאות בביטוח לאומי ואת הזכות לעבוד בארץ והיא ניתנת לשנה וניתנת להארכה עד לתקופה של שלוש שנים. ניתן לבקש לשנות את מעמד האשרה הזמנית לאזרחות מלאה גם כאשר המועמד בארץ.

אשרת לישיבת ארעית בארץ

מלבד חוק השבות ישנם אנשים אשר מבקשים לקבל אזרחות ישראלית (או מעמד של תושב קבע) אבל הם אינם זכאים לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות. לרב, מדובר בבני זוג של ישראלים שמבקשים לגור כזוג בארץ או במבקשי מקלט שמבקשים אזרחות או תושבות קבע מטעמים הומניטריים. ישנה אפשרות לקבלת אזרחות ישראלית, גם אם האדם המבקש אינו יהודי, אולם התהליך הוא ארוך וממושך ולוקח בין חמש לשבע שנים, ולפעמים אף יותר.

בקשת אזרחות ישראלית אינה נענית באופן אוטומטי, במיוחד אם הבקשה אינה מתוקף חוק השבות. לשר הפנים ישנם סמכויות ושיקול דעת נרחב בעניין החלטה בנושא. לתהליך קבלת האזרחות נהוג לקרוא בקיצור הליך מדורג. במסגרת ההליך על מבקש האזרחות להגיש בקשה, לרב עוד לפני הכניסה ארצה, לקבלת אזרחות. לאחר תקופה יקבל המבקש אשרה לישיבה ארעית שנקראת גם א5 או A5. בחצי השנה הראשונה (עבור זוגות נשואים) ועד שלוש שנים עבור זוגות שאינם נשואים, האשרה שתינתן לבן זוג של ישראלי היא אשרת עבודה – ב1. אשרה זו, א5, מקנה את הזכות לעבוד בארץ ולקבלת זכויות מביטוח לאומי והיא ניתנת לשנה. בסיום כל שנה יש להגיש בקשה להארכת האשרה לשנה נוספת. בסיום התקופה יקבלו פקידי משרד הפנים החלטה האם להעניק למועמד אזרחות ישראלית או לא.

בבקשה מסוג זה חשוב להוכיח לא רק את הרצון המלא להשתקע בארץ: להכיר את השפה והתרבות המקומית, היסטוריה, להתערב בחיי החברה הישראלים ולהשתלב בעבודה ולימודים בארץ. בבקשה מסוג זה חשוב גם להוכיח את הסיבה בגללה מעוניינים באזרחות. בני זוג של ישראלים יצטרכו להוכיח כי הקשר הזוגי הוא אמיתי ומוחשי, והזוגיות מבוססת ואינה תוצר של רצון לקבלת אזרחות.

במקרה והזוגיות מתפרקת במהלך ההליך המדורג כל מקרה נשקל לגופו. כעקרון, הכלל הוא שההליך נפסק והמבקש מתבקש לעזוב את המדינה, אפילו אם יש לבני הזוג ילדים משותפים. מקרים מיוחדים נוגעים לאלמנות של ישראלים ולמצב בו הזוגיות מתפרקת עקב אלימות במשפחה.

רישיון קבוע (תושב קבע) ואזרחות

אזרחות ומעמד של תושב קבע ניתן לאותם מועמדים שסיימו את ההליך המדורג. ההבדל בין שני המצבים היא הזכות להצביע בבחירות בישראל