קבלת אזרחות בארץ עקב נישואים לישראלי

האמירה שכל כדור הארץ הוא הפך בשנים האחרונות לכפר גלובלי קטן נכונה היום יותר מאי פעם. עם פריחת האינטרנט, קלות ומחירים יחסית נוחים של טיסות, פתרונות דיור ברי השגה במקומות תיור ותרבות שמרבה ליצור קשר עם אנשים מארצות אחרות הסיכוי למצוא בן זוג ממקומות זרים ורחוקים גדולה מאי פעם. כאשר נוצר מצב בו מתקיימת זוגיות בין ישראלי ואדם שאינו ישראלי ישנם אתגרים ייחודיים הרלוונטיים דווקא לסיטואציה זו, והראשונה שבהם היא המרחק. כאשר הקשר מתחזק והופך לזוגיות ואף לנישואים, לרב ימצא אחד מבני הזוג את עצמו במצב שבו הוא שוקל מעבר לארץ זרה, לארץ שחציו השני נמצא בה.

כאשר בן או בת הזוג הם יהודיים והארץ בה שניהם מתכוונים להתגורר יחד בה היא ישראל, המצב הוא פשוט למיד. על פי חוקי ההתאזרחות במדינת ישראל כל יהודי זכאי לקבלת אזרחות ישראלית מכח חוק השבות. כאשר שני בני הזוג ישראלים, אין מניעה ששניהם יגורו יחד בישראל. המצב שונה כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי. כאן, יהיה עליו להשיג אישור להתגורר בישראל ולקבל מעמד של תושב קבע או של אזרח כפונקציה של נישואיו לבן הזוג הישראלי. מדובר בתהליך ארוך וסבוך ואינו מוגדר היטב בחוקי מדינת ישראל ונתון במידה רבה בידיהם של פקידי משרד הפנים מחד ועורכי הדין המטפלים בבקשת בני הזוג מאידך.

דיני הגירה במדינת ישראל

ישנם שלושה חוקים משמעותיים ביחס להגירה למדינת ישראל: חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות וחוק השבות. מלבד החקיקה הראשית הנוגעת לשלושת החוקים הללו, ישנם גם נהלים רבים שמסדירים נושאים שאין להם אזכור בחוקי ההגירה – או במילים אחרות, בניגוד לרב יתר המדינות בישראל מדיניות ההגירה לא באמת קבועה בחקיקה ראשית אלא דרך נהלים: החלטות של שר הפנים או של פקיד אחר במשרדו שיש לו סמכות לקבל החלטה בעניין.

חוק השבות הוא החוק שהופך את נושא ההגירה לבני זוג יהודים שאינם ישראלים לפשוט במיוחד. על פי חוק השבות התש”י – 1950 לכל יהודי באשר הוא ברחבי העולם יש את הזכות לעלות למדינת ישראל ולהתאזרח בה. מלבד חוק זה שני החוקים האחרים הנוגעים לנושא ההתאזרחות בישראל הם חוק הכניסה לישראל, תשי”ב – 1953 שעוסק בכל מה שקשור לכניסה ולשהייה בישראל וחוק האזרחות, תש”יב – 1953 שמגדיר איך אפשר לקבל אזרחות ישראלית ומה הם התנאים לכך.

סוגי אשרות זמניות בישראל

בישראל מוגדרות אשרות שונות המאפשרות שהיה בישראל. חלקן מאפשרות שהיית קבע, אחרות מיועדת לשהייה ממושכת למטרה ספציפית (למשל לימודים) ואילו אחרות נועדו לשהייה קצרה בלבד. לכל אשרה ישנם תנאים שעל מבקש האשרה לעמוד בהם, והגבלות שמוטלות על מבקש האשרה.

אשרת תייר היא האשרה הנפוצה ביותר והיא מוכרת גם כ “ב-2”. ישנן מדינות רבות שאזרחיהן יכולים להגיע לישראל ולהיכנס אליה כתיירים ללא צורך באשרה כלל. ממדינות אחרות נחוצה בגשת בקשה מרב בשגרירות הישראלית במדינת המוצא לפני הכניסה ארצה על מנת לקבל אשרה. אשרה כזו תקפה למשך שלושה חודשים (ולכל היותר כניסה בודדת לישראל) ואינה מאפשרת למחזיקים בה את הזכות לעבוד ולהשתכר בישראל. לממונה ביקורת הגבולות ישנה הסמכות למנוע מתיירים את הכניסה לארץ, אפילו אם הם אינם נזקקים לאשרה, למשל אם בעבר התייר שהה בארץ שלא כחוק – לכן רצוי במקרים בהם קיים חשש לברר מראש בסיוע עורך דין.

אשר עובד זר, אשרה ב-1 היא אשרת תייר עם רישיון לעבודה. חובה להגיש בקשה לקבלת אשרה מסוג זה לפני הכניסה ארצה, אין אפשרות להחליף אשרת תייר רגיל באשרה ב-1 בארץ. תוקף אשרה זו הוא לרב שנה וניתן להאריך את האשרה בלשכות משרד למרשם אוכלוסין עד לתוקף מצטבר של חמש שנים ושלושה חודשים. לעובדי סיעוד לעתים ניתנת אפשרות לבקש הארכה אף מעבר לתקופה זו.

אשרות זמניות נוספות בקטגוריה דומה הן ב-3 הניתנת לתקופה של עד חודש לאנשים שמעמדם אינו ברור ועליהם לברר את מעמדם במהלך תקופה זו, וב-4 שהיא אישור עבודה בהתנדבות (בלבד).

סוגי אשרות קבע בישראל

אשרות זמניות מסומנות באות ב’, אשרות קבע מסומנות באות א’. בין אשרות הקבע ישנן האשרות הבאות:

  • א-1 : מי שרשאי להתאזרח מכח חוק השבות אבל עדיין לא החליט אם הוא מעוניין בכך. האשרה היא זמנית ומאפשרת עבודה בישראל וקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי. ניתן להאריך אשרה זו עד לתקופה של חמש שנים.
  • א-2 : אשרת סטודנט, אינה מאפשרת עבודה בישראל (למעט מקרים מיוחדים) ודורשת הגשת בקשה מראש, לפני הכניסה ארצה.
  • א-3 : אשרת איש דת שבא למלא תפקיד איש דת, דורשת הזמנה מראש מהמוסד הדתי.
  • א-4 : בני זוג וילדים קטינים של בעלי אשרות א-2 וא-3.
  • א-5 : רישיון לישיבת ארעי, ניתן לכל מי שנמצא בתהליך התאזרחות בארץ לרב עקב נישואין לישראלי או מטעמים הומניטריים. במסדרת אשרה זו מקבלים תעודת זהות זמנית לשנה הניתנת להארכה ואפשרות לעבוד ולקבל זכויות מלאות מהביטוח הלאומי בארץ.

מלבד האשרות הזמניות והקבועות יש לקבל אשרה מיוחדת (אינטר ויזה) לכניסה חוזרת לארץ. תוקף האשרות פג עם היציאה מהארץ ואם מעוניינים לחזור לאחר מכן יש לבקש אשרה זו מראש במשרד הפנים.

מלבד אשרות אלו ישנו מעמד מיוחד שנקרא רישיון לישיבת קבע. מעמד זה שקול כמעט לחלוטין להתאזרחות מלאה אולם הוא אינו כולל את הזכות להצביע בבחירות. מלבד זאת, במידה ואדם בעל רישיון לישיבת קבע מקבל מעמד של תושב או אזרח במדינה אחרת או משתקע במדינה אחרת לתקופה שעולה על 7 שנים, הוא מאבד את הרישיון לישיבת קבע בארץ, בניגוד לאזרחות שניתנת לצמיתות.

התנהלות מול משרד הפנים בנושא קבלת אזרחות עקב נישואים לישראלי

תהליך קבלת האזרחות הישראלית עקב נישואים לישראלי אינו תהליך חד וברור, עם שלבים, דרישות או מסמכים שיש להציג שכולם ידועים ומוגדרים היטב. מדובר בנהלים שמשתנים מעת לעת ותלויים במידה רבה בפקידים המטפלים במקרה. זו הסיבה שרצוי ללוות את התהליך ליווי משפטי על ידי עורך דין המכיר את נושא ההתאזרחות בישראל היטב, הדרישות והנפשות הפועלות בתחום. פקידי המשרד לא ימהרו לספר לכם מה הם זכויותיכם, ולעתים גם נדרש להגיש ערר על החלטה כזו או אחרת – דבר הדורש התערבות עורך דין.

ישנן מגבלות ודרישות שהן פחות או יותר סדורות בחוק – נושא קבלת אשרת כניסה חוזרת, לדוגמה. נושאים אחרים נתונים במידה רבה לשיקול דעת שר הפנים ופקידי המשרד. קיים תהליך הידוע כהליך מדורג בו נדרשים בני הזוג המתאזרחים לעבור. מדובר בתהליך ארוך ומתיש הדורש סבלנות רבה. במסגרת ההליך, אשרת השהייה בארץ של בן הזוג הולכת ומתרחבת בהדרגה עד לקבלת אזרחות או מעמד של ישיבת קבע בארץ. הליך זה נמשך כחמש עד שבע שנים. במסגרת ההליך נבחנות כוונותיהם של בני הזוג וכן של מבקש האזרחות הן לגבי הזוגיות ומהות הקשר בינם והן לגבי כוונת המבקש להפוך לישראלי לכל דבר.

על מנת להוכיח את שני הדרים יהיה על בני הזוג להצטייד בכל מסמך ותיעוד אותו יוכלו להשיג: מסמכי השכרת דירה ביחד, קניית דירה משותפת, מכתבים ממעסיקים, תמונות המעידות של טיב הקשר בינם, תעודות נישואים וכיוצא בזה. יש לאסוף את כל המסמכים המעידים על הזוגיות וכוונת בני הזוג להשתקע בארץ והביא מסמכים אלו לכל פגישה עם פקידי משרד הפנים.

כדי להוכיח רצון טוב, יש לבצע כל שלב לפני פקיעת מועד תוקפו של השלב הקודם – בקשת הארכת אשרה, לדוגמה ואפילו בקשה להסדרת מעמד מתוקף נישואין. אם קיימת אפשרות לבצע זאת עוד לפני הכניסה לארץ של בן הזוג הזר, רצוי לעשות זאת (בליווי משפטי שימנע מצבים בהם אף הכניסה נאסרת). חשוב לדעת כי ניתן לערער על החלטות משרד הפנים – רצוי באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.

קבלת אזרחות בארץ עקב נישואים לישראלי

פגישת יעוץ לתרגום מסמכים

  • קבלו פגישת יעוץ ללא התחיבות במשרדים שלנו
  • לקביעת פגישה חינם חיגו 0515544300

לקבלת פגישת יעוץ חינם יש למלא את הטופס

שם + משפחה (חובה)

האימייל: (חובה)

צרף צילום של המסמכים(גם צילום מהטלפון זה מצוין)

קובץ נוסף

קובץ נוסף

קובץ נוסף

מספר טלפון לבירורים

ספרו לנו קצת מה אתם צריכים

נשמור על קשר

צור קשר חתונה בקפריסין

יש לכם שאלות נוספות?

עדכונים שצריך לעשות באתר

נשמח לעזור במה שאפשר!

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך

הכותב אינו נושא באחריות עבור שימוש ברעיונות, דוגמאות ומידע שבמדריך. השימוש הוא באחריות הקורא בלבד

כתיבת תגובה