כיצד מסדירים מעמד לבן זוג זר

צלצו אלינו לקבלת פרטים נוספים 051-5544300

בסרט "כשהארי פגש את סאלי" משולבים קטעי ראיונות עם זוגות מבוגרים שמספרים כיצד הכירו ואיך התחיל הקשר בינם. כל זוג והסיפור שלו, כל הסיפורים שונים אחד מהשני. "כשהארי פגש את סאלי" יצא בשנת 1989 לאקרנים ומאז העולם השתנה מאד: אינטרנט, סמרטפונים, רשתות חברתיות, פורומים בינלאומיים, אייר בי אנד בי, טיסות מוזלות, ונסיעות שיתופיות הם רק חלק קטן מהשינויים העצומים שעברו על העולם מאז. אותה אמת פשוטה שהוצגה בסרט, זו האומרת שכל זוגיות יש לה את הסיפור שלה, ייחודי ושונה מסיפורים אחרים, הפכה להיות עוד יותר נכונה היום, בעולם המודרני הפותח בפני אזרחי העולם כולו אפשרויות שאז היו נדירות או לא קיימות כלל.

כאשר סיפור זוגיות מתחיל בדרך לא שגרתית, לעתים הוא גורר עמו גם בעיות לא שגרתיות. למשל, כאשר התחלת הזוגיות מתרחשת בין שני אנשים שאינם אזרחים או אפילו תושבים באותה הארץ. לעתים סיפורים אלו קצרים ותחומים לפרק זמן של טיול או ביקור ואינם גורמים לבעיות בהמשך, אולם במידה והקשרים שנוצרו מתפתחים לקשר זוגי אותו רוצים להפוך לחיים משותפים – כאן עלולות להתעורר בעיות מעבר לבעיות הרגילות הצפויות הנוגעות לבחירה של ספה של מי לשמור או למה נגמר המקום בארון כשמנסים לאחד את הבגדים של שני בני הזוג.

הכל התחיל בטיול לדרום אמריקה…

קחו לדוגמה את הסיפור הבא: ישראלי שנסע לטיול טרקים בדרום אמריקה. בטורוס דל פיינה בצ'ילה פגש הולנדית שהייתה גם היא בטיול דומה. הם התאהבו והמשיכו לטייל ביחד. לאחר הטיול, חזר כל אחד מהם לארצו והם המשיכו להיות בקשר של אינטרנט-טלפון-מכתבים יום יומי במשך שנה שבמהלכה בת הזוג באה לביקור קצר של שבועיים בארץ ופגשה את משפחתו. גם הישראלי נסע פעמיים לביקורים קצרים, שם, הוא גם פגש את משפחתה. לאחר שנה הם החליטו שקשר מרוחק כבר אינו מתאים להם והם רוצים לעבור לגור יחד ולנהל חיים משותפים. אחרי מחשבה, הם החליטו שהם רוצים לנהל את חייהם בארץ. הישראלי הגיש בקשה למשרד הפנים. הבקשה לוותה בראיות המוכיחות את הקשר בינם: צילומים מהטיול המשותף בדרום אמריקה שם הכירו, מכתבים מכל אחת משתי המשפחות שמעיד על הקשר הקרוב בינם, חילופי מכתבים שהיו ביניהם במהלך השנה שלאחר הטיול, תכנונים משותפים מפורטים להקים בארץ עסק לאילוף כלבים ותמונות שהחליפו של דירות אפשריות למגורים בארץ.

בת הזוג מהולנד צירפה מסמכים משלה לבקשה: מסמך רשמי של הולנד המעיד על כך שהיא רווקה, תעודת לידה, ותעודת יושר מהמשטרה בהולנד. את כל התעודות הללו, הישראלי תרגם לעברית ואף אימת אצל נוטריון. לאחר שעברו מספר חודשים ומשרד הפנים השתכנע שמדובר בקשר זוגי כנה ואמיתי וכי אין סכנה לציבור בכך שבת הזוג ההולנדית תצטרף לישראלי בארץ, היא קיבלה אשרה להכנס לארץ ולהמשיך את התהליך. במסגרת התהליך שני בני הזוג הוזמנו לראיונות אחת לתקופה במשרד הפנים. מטרת הראיונות הייתה לוודא כי הקשר קיים ונמשך והם חיים כזוג בארץ. כיוון ששני בני הזוג לא היו נשואים, קיבלה בת הזוג אשרת ב/1 שאפשרה לה חידוש אחת לשנה למשך שלוש שנים ואף הסכמה לעבוד בארץ. לאחר שלוש שנים, היא ביקשה וקבלה שדרוג למעמד של תושבת ארעית – א/5 שהוסיפה לזכויותיה בארץ את כל הזכויות הסוציאליות, זכויות בביטוח הלאומי וזכויות ביטוח בריאות. שבע שנים לאחר תחילת התהליך, היא שידרגה שוב את מעמדה וזכתה למעמד של תושבת קבע בארץ וקיבלה תעודת זהות.

אצלנו זה היה אחרת – זה התחיל בלימודים אבל נגמר..

כל סיפור הוא שונה, וכל סיפור מתנהל אחרת. הסיפור של הזוג הזה נראה שונה לחלוטין. הם נפגשו בלימודי חקלאות מדברית באוניברסיטת בן גוריון. הוא הגיע מארה"ב במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים, היא היישר מתל אביב. הם נפגשו בקורס פיזיולוגיה, רבייה ודרכי שימוש בקקטוסים. באחד הסיורים במסגרת הקורס הם התחברו והחלו לבלות יחד. הזוגיות נבנתה בהדרגה במהלך הלימודים. לקראת סיום התואר הם החליטו להמשיך את החיים ביחד כזוג בארץ. את הבקשה להסדרת המעמד הם הגישו ביחד, בארץ, במשרד הפנים. גם הם נדרשו להציג שלל מסמכים המעידים על טיב יחסיהם ועליו – תעודת יושר, סטאטוס כרווק וכדומה. לאחר שש שנים, ולאחר שכבר קיבל מעמד של תושבות ארעית בארץ א/5, לאחר שהקים עסק מצליח לגידול קקטוסים נדירים ונולדו לזוג שני ילדים – החליטו בני הזוג להיפרד – ומשרד הפנים נכנס לתמונה. כיוון שהיו לזוג ילדים משותפים ופקידי סעד קבעו שהם יפגעו כתוצאה מניתוק מאביהם ולאחר שנבחנה והוכחה זיקתו של בן הזוג לשעבר לארץ והשתלבותו בחיים בישראל הוחלט לבסוף לאפשר לו להמשיך בהליך המדורג, ולקבל תושבות קבע למרות הפרידה.

רילוקיישן לאירלנד

הסיפור של הזוג השלישי שונה לחלוטין. הוא נסע לרילוקיישן לשלוש שנים במסגרת חברת היי טק לאירלנד, שם הוא פגש אותה – אירית תוססת חובבת בירה חמה, האגיס ולפריקונים. הם יצאו, עברו לגור יחד ובסופו של דבר גם נישאו באירלנד בנישואים אזרחיים. אחרי שלוש שנים שהחברה שבה עבד רצתה שיחזור לארץ הם החליטו לחזור יחד ולהמשיך את חייהם המשותפים כאן, כזוג נשוי. את הבקשה להסדרת המעמד הם הגישו בשגרירות בדבלין. אחרי כשלושה חודשים הם קיבלו אשרת ב/1 עבורה לאחר שהציגו תעודת נישואין ושלל מסמכים נוספים שהעידו על הקשר היציב בינם ועל יושרה. לאחר כחצי שנה היא שידרגה את מעמדה בארץ למעמד תושבת ארעית א/5 עם זכויות סוציאליות מלאות כיוון שהיו נשואים. לאחר כארבע שנים נוספות, ולאחר תחקורים וראיונות במשרד הפנים לבדיקת כנות הקשר בינם – היא קיבלה אזרחות ישראלית מלאה.

אצלנו זה התחיל עם כוס סוכר

הסיפור הבא גם הוא שונה. היא הגיעה מהפיליפינים לעבוד בארץ. בפיליפינים, כשהייתה בת 17, חיתנו אותה עם בעל שנעלם אחרי ארבעה חודשים. חמש שנים לאחר שנעלם היא הגיעה ארצה כעובדת זרה על מנת לעזור להוריה שנשארו בפיליפינים.  בארץ היא טיפלה בקשישה. יום אחד הקשישה ביקשה שתכין עוגה אך מחסור בסוכר הביא אותה עד לדירה השכנה, לבקש כוס סוכר לעוגה. כך היא הכירה את השכנה וגילתה שיש להן חיבה משותפת לאפייה, ים וסרטים ישנים. הן החלו לבלות יחד – בהתחלה בימים החופשיים אחר כך הקשר בינן התהדק והפך לזוגיות של ממש. את ימי החופש הן בילו יחד בדירת השכנה, בטיולים ופגישות עם המשפחה ועם חברים משותפים. השכנה הפכה להיות בת בית גם היא בדירת הקשישה. שהחליטו לקחת את יחסיהן לשלב הבא ולתכנן חיים משותפים הקשיים שעמדו בפניהם היו קשים. ראשית, היה צורך ליצור קשר עם עורך דין מקומי בפיליפינים שידאג לביטול הנישואים הקודמים בפיליפינים. את פסק הדין היה צורך לאשר בפיליפינים, לתרגם ואמת אצל נוטריון. גם נטל הוכחת היחסים הזוגיים היה קשה יותר כיוון שביומיום הן חיו בדירות שכנות – אך נפרדות. אחרי איסוף קפדני של ראיות ומכתבים מצד החברים המשותפים, משפחתה של הישראלית והקשישה אצלה עבדה הפיליפינית ובליווי עורך דין שעזר להן לערער על ההחלטה הראשונית של פקידי משרד הפנים שנטו לא להכיר במערכת היחסים בינן הן הצליחו לחצות את הסף ולקבל אישור להסדרת המעמד של הפיליפינית בארץ מתוקף זוגיות עם הישראלית. שבע שנים לאחר מכן, קיבלה הפיליפינית את תעודת הזהות ואת מעמד תושבת הקבע בארץ.

 

כל סיפור הוא שונה, אבל המשותף לכל הסיפורים הללו הוא הצורך בליווי מקצועי שיעזור בהכנת כל המסמכים הנדרשים, ריכוז הבקשות למשרד הפנים וההתנהלות מול פקידי המשרד בשלבים השונים של התהליך. לעתים נדרש לקיים הליכים נוספים בארץ המוצא, לעתים נדרש להגיש ערעורים על החלטות של פקידי המשרד ותמיד צריך לזכור ולהיות עם היד על הדופק לגבי המועדים השונים בהם יש לבקש הארכה או שינוי מסוג אשרה אחד לאחר.

כיצד מסדירים מעמד לבן זוג זר

מחפש עו"ד לענייני משרד  הפנים?

  • קבלו יעוץ טלפוני ראשוני ללא תשלום
  • לקביעת פגישה חיגו 0515544300

לקבלת פגישת יעוץ יש למלא את הטופס

    שם + משפחה (חובה)

    האימייל: (חובה)

    צרף צילום של המסמכים(גם צילום מהטלפון זה מצוין)

    קובץ נוסף

    קובץ נוסף

    קובץ נוסף

    מספר טלפון לבירורים

    ספרו לנו קצת מה אתם צריכים


    נשמור על קשר

    צור קשר חתונה בקפריסין

    יש לכם שאלות נוספות?

    עדכונים שצריך לעשות באתר

    נשמח לעזור במה שאפשר!

      השם שלך (חובה)

      האימייל שלך: (חובה)

      נושא

      ההודעה שלך


      הכותב אינו נושא באחריות עבור שימוש ברעיונות, דוגמאות ומידע שבמדריך. השימוש הוא באחריות הקורא בלבד

      כתיבת תגובה