תוקף חוקי של הסכם ממון טרום נישואין

ניתן לערוך הסכם ממון בין בני זוג בכל שלב: לפני הנישואין, בזמן הנישואין, במהלך הנישואין או לקראת פרידה צפויה. בכל אחד מהשלבים הללו, הסכם כזה דורש התערבות של ערכה משפטית כלשהי על מנת לקבל משנה תוקף. כאשר הסכם ממון נערך בזמן או לאחר הנישואין, עליו לקבל גושפנקא מבית משפט לענייני משפחה. כאשר ההסכם נערך לפני הנישואים, הוא יכול לקבל את התוקף גם על ידי נוטריון.

לסוג החתימה על ההסכם והגושפנקא המשפטית אותה ההסכם קיבל יש משמעות מיוחדת במצב שבו אחד מאותם מקרי ה"מה יקרה אם…" יתקיים. במצב כזה, ככל שההסכם יהיה בעל תוקף משפטי חזק יותר ובלתי ניתן להפרכה כך הסיכויים להכנס למלחמה עקובה מדם שמטרתה לנסות לחבל שבמה שהוחלט אי אז לפני שהרוחות סערו והרגשות גברו על ההגיון.

כאשר הסכם ממון לפני נישואין נערך ונחתם על ידי ובפני נוטריון, הגושפנקא המשפטית שהוא מקבל זהה למעשה בתוקפה לתוקף של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט. נדרש הרבה מאד כדי לערער על תוקף ההסכמה שניתנה מרצון ובפני נוטריון לפני פרוץ סערת הפרידה. הסכמים אחרים שנערכו באופן פרטי אין להם תוקף שכזה ובקלות יכול אחד מהצדדים לטעון, לדוגמה, שהוא לא הבין את מה שכתוב בהסכם או את ההשלכות החוקיות של מה שכתוב בו, או לחילופין שלמרות שהחתימה של שני בני הזוג מופיעה על ההסכם, החתימה של אחד מבני הזוג הושגה על ידי הפעלת לחץ לא סביר.