חתונה שווה

קמפיין האחרון לחתונה שווה מעלה מחדש שאלות בסיסיות הנוגעות לשאלת הפרדת הדת מהמדינה. מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבהנישואים אזרחיים אינם מוכרים. משמעות הדבר היא שהרבנות חולשת על כל הנושאים הקשורים בחתונה ובדיני אישות, לא רק עבור מי שמכיר בה ומעוניין לשלב את הדת בנישואין אלא גם עבור כל אלו שאינם מעוניינים לשמר מסורות עתיקות שמעולם לא חודשו, על פיהן הכלה אינה אלא סחורה עוברת מיד ליד שדעתה בנושא הנישואים כלל אינה חשובה.

בעיית הרבנות אינה ייחודית רק לאלו המעוניינים בחתונה שווה – חתונה שמכירה בשוויונם של שני בני הזוג ובכך שדעתם, רצונם והסכמתם של שני בני הזוג נחוצה על מנת לקיים נישואים מוצלחים.  הבעיה קיימת גם עבור מי שמעוניין בנישואים על פי זרמים ביהדות שאינם הזרמים האורתודוקסים שנטלו וטו על הרבנות ועל הגדרת היהדות. בעולם כיום הזרם האורתודוקסי אינו הזרם השולט, ואורתודוקסים אינם מהווים את מרבית יהודי העולם. בארצות הברית מרבית היהודים שייכים לזרם הרפורמיחלקם לקונסרבטיבי. גם ביתר העולם המצב דומה. רק בישראל האורתודוקסים קיבלו בלעדיות על היהדות והם חולשים ביד רמה ומחליטים מי יהודי ומי לא יהודי, מי יינשא ואיך, ומי לא יורשה לעשות זאת בארץ ישראל.