חוקי חתונה בחו"ל

כאשר תעודת נישואים חוקית החתומה בחותמת אפוסטיל במדינה בה תעודת הנישואים הוצאה מוצגת לפקידי משרד הפנים, הם מחויבים לכבדה ולרשום את בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. למעשה, אין הכרה חוקית של המדינה בנישואים אלו אך למעשה מרבית הזכויות של בני זוג שנישאו בחתונה אזרחית בחו"ל זהות לאלו של זוגות נשואים שנישאו דרך הרבנות.

מבחינת מעמד וזכויות ירושה, ממון ונכסים – כל החוקים החלים על בני זוג נשואים דרך הרבנות חלים גם על בני זוג שנישאו בחתונה אזרחית בחו"ל. המעמד מוכר על ידי ביטוח לאומי, מס הכנסה וקבלת זכויות למשכנתא, ביקורים בבית החולים וכדומה. זכויות שאינן מובנות מאליהן, לדוגמה, לבני זוג ידועים בציבור.

ישנם מצבים מסוימים בלבד בהם הפערים יבואו לידי ביטוי, חלקם באופן רשמי וחלקם באופן פחות רשמי. תחום אחד בו קיים פער הוא מצב בו מצב בו אחד מבני הזוג הוא אזרח או תושב קבע בארץ ואילו בן הזוג השני אינו אזרח ישראלי. במצב כזה, קיים הליך התאזרחות הנקרא גם "הליך מדורג" אשר בו בן הזוג שאינו ישראלי (או יהודי) מקבל אזרחות לאחר תקופה של מספר שנים בזכות הזוגיות. הליך זה אינו קבוע בחוק אלא תלוי ברצון הטוב של הפקידים אשר נוטים להאריך את התקופה הנדרשת לקבלת אזרחות בקרב זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. עבור זוגות נשואים, ההליך המדורג נמשך כחמש שנים. עבור זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, ההליך המדורג נמשך כשבע שנים. כאשר בני הזוג הם בני זוג מאותו המין, מוערמים קשיים נוספים על תהליך האזרוח.