תרגום נוטריון בשפות שונות –

תרגום נוטריוני אנגלית,

תרגום נוטריוני אוקראיני

תרגום נוטריוני רוסית,

תרגום נוטריוני צרפית,

תרגום נוטריוני ספרדית,

תרגום נוטריוני רומנית

תרגום נוטריוני בשפות שונות

נוטריונים הם עורכי דין בעלי ותק בישראל שקיבלו הכשרה והסמכה מיוחדים לאשר ולאמת מסמכים וחתימות ולתת להם תוקף משפטי וחוקי בארץ ובעולם. כחלק מהשירותים הניתנים על ידי נוטריונים עליהם לאמת ולאשר נכונות תרגום מסמכים. את המסמכים הם יכולים לתרגם בעצמם, או לאשר חתימה והצהרה של מתורגמן שהתרגום נעשה באופן מקצועי ושתוכן המסמך המתורגם זהה למקור. על מנת לתרגם את המסמכים, על המתורגמן להיות בקיא בשתי השפות – השפה המקורית של המסמך, והשפה אליה המסמך אמור להיות מתורגם.

כולם יודעים אנגלית, אבל כמה מדברים ספרדית או רומנית?

אנגלית היא שפה נפוצה שנוטריונים רבים מדברים ומסוגלים לתרגם מסמכים אליה וממנה. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בשפות נוספות, שלא תמיד הן כל כך זמינות או מקובלות. כיוון שעל מנת שהנוטריון יוכל לתרגם את המסמכים עליו להיות בקיא בשתי השפות, חיפוש נוטריון אשר דובר לא רק את השפה שבה המסמך נכתב אלא גם את השפה אליה המסמך צריך להיות מתורגם אינה תמיד פשוטה.

רבים זקוקים למסמכים מתורגמים על מנת לעבור תהליכים רשמיים במדינה אחרת. תהליכים כמו נישואים, גירושים, הגירה, לימודים במדינה זרה, מעבר מדינה לצורכי עבודה וכדומה – כולם דורשים שלאדם יהיו מסמכי מקור מהמדינה בה הוצעו ומסמכים מתורגמים לשפה מוכרת במדינה אליה המסמכים נדרשים. בוא ניקח לדוגמה מסמכי נישואים. כדי להתחתן במדינה זרה, לרב נדרשים מספר מסמכים מקוריים: תרגום תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודות גירושין ופטירה במקרים בהם הנושא רלוונטי, תעודות ביטול איחוד אזרחי או ברית זוגיות, תמצית רישום ממשרד הפנים (למעשה תעודה המעידה על הסטאטוס המשפחתי כרווק פנוי לנישואין וגם משמשת אסמכתא למצב בו האדם החליף שם במהלך חייו). כחלק מהמסכים הללו, כמו תעודת לידה, ניתן להוציא מאתר משרד הפנים כתעודה דו לשונית או באנגלית. מסמכים אחרים – למשל תמצית רישום או תעודת גירושין – ניתן להוציא בעברית בלבד ולפני שאלו יהיו מוכרים במדינה אחרת יש לתרגם אותם לשפת המדינה האחרת.

משרדנו מתרגם נוטריונית מהשפות:

נוטריון אנגלית -עברית,  נוטריון עברית -אנגלית

נוטריון אוקראינית – עברית, נוטריון אנגלית-אוקראינית

נוטריון רוסית- עברית, נוטריון אנגלית – רוסית

נוטריון צרפית- עברית, נוטריון עברית -צרפתית – אנגלית

נוטריון ספרדית – עברית, נוטריון אנגלית -ספרדית

נוטריון רומנית – עברית, נוטריון אנגלית- רומנית

תמצית רישום היא תעודה שלרב האנשים שהם אזרחי ותושבי ישראל קל יחסית להוציא – הבעיה היא תרגום התעודה לשפות היעד. המצב הנוגע ליתר התעודות שונה: כאן, בהחלט ייתכן מצב בו לא רק שפת היעד אינה עברית, אלא גם שפת המקור אינה עברית. קחו לדוגמה אדם שנולד באוקראינה ויש בידיו תעודת לידה באוקראינית. אם אותו עשה עלייה וכיום מתגורר בארץ אבל הרבנות מטילה ספק ביהדותו ולכן קיבל החלטה להתחתן בקפריסין – מקרה שהוא נפוץ למדי בארץ – הרי שאת תעודת הלידה יש לתרגם מאוקראינית לאנגלית ויש לחפש נוטריון אשר בקיא בשתי השפות הללו. ומה קורה אם החתונה העתידית אמורה להתרחש בצרפת? כאן כבר נדרש נוטריון הבקיא גם באוקראינית וגם בצרפתית, דרישה שבארץ לא תמיד קל למצוא.

בעצם למה בכלל דרוש נוטריון לתרגום? לא מספיק מתורגמן?

על השאלה הזו אפשר לענות מכמה היבטים. היבט ראשון הוא: האם יש עדיפות לשרותי לנוטריון המבצע את התרגום בעצמו לעומת נוטריון שרק מאשר את נכונות התרגום של אחר? נוטריון אינו רק בקיא בשתי השפות – השפה ממנה צריך לתרגם ושפה אליה צריך לתרגם – אלא הוא גם מכיר סוגים שונים של מסמכים ובקיא כעגה המקצועית-משפטית העוטפת מסמכים כאלו. בזכות הכישורים הנוספים הללו הוא יכול להבטיח כי התרגום הוא לא רק מתאים למקור אלא גם נאמן להיבטים המשפטיים של המסמך.

נקודת מבט אחרת היא כזו היוצאת מתוך הנחה כי גם מתורגמן מקצועי שאינו נוטריון יכול להכיר את המסמך שאותו יש לתרגם, על דקויות התרגום והמינוחים המקצועיים בהם נדרש להשתמש. כאן, הסיבה לתרגום נוטריוני היא פשוט דרישה של המדינה אליה התרגום מיועד. מדינות רבות דורשות כי התרגום יעשה בדרך מסוימת. ישנן מדינות המחזיקות רשימות של מתורגמנים מוסמכים ומוכרים על ידם, והיא סומכת רק על אחד מהמתורגמנים ברשימה הזו למלא את תפקידו נאמנה ולתרגם באופן מדויק את המסמך. מרבית המדינות יקבלו בשמחה תרגום שבוצע על ידי נוטריון – בין אם הנוטריון הוא נוטריון של אותה המדינה או נוטריון של מדינה אחרת.

במקרה בו התרגום בוצע על ידי נוטריון ממדינה אחרת, יש צורך לאמת את מעמד הנוטריון כאחד אשר קיבל הסמכה ממשרד המשפטים הישראלי ומוכר ומוסמך על ידי המדינה במתן אישור תרגום כזה. אימות מעמד הנוטריון מתבצע על ידי החתמת המסמך בחותמת אפוסטיל שנמצאת בבתי משפט השלום ברחבי הארץ.

חותמת אפוסטיל – איך משיגים אותה?

חותמת אפוסטיל של משרד המשפטים נמצאת בכל בית משפט השלום ברחבי הארץ. החותמת מעידה כי הנוטריון רשום בספר הנוטריונים של מדינת ישראל וכי הוא קיבל הסמכה לתת את חותמו על תרגום בשפות שלקחו חלק בתהליך.

לנוטריון עצמו אין חותמת אפוסטיל, החותמת נמצאת ובידי בית המשפט. יחד עם זאת, נוטריונים רבים מציעים שירות החתמה בחותמת אפוסטיל. נוטריונים הם עורכי דין בעלי שנות ותק רבות ובתוקף תפקידם הם נמצאים לרב בבתי המשפט.

אפשרות נוספת היא לקחת את המסמך המתורגם וללכת להחתימו לבד בחותמת אפוסטיל באחד מבתי המשפט. עלות ההחתמה היא קבועה ועומדת על 34 ₪ למסמך. ישנם שירותים המציעים חבילת תרגום קורצת הדואגת לתרגום לשפות שונות (רוסית ,אוקראינית, אנגלית, צרפתית ,ספרדית, רומנית), לקבלת אישור נוטריוני והחתמות בחותמת אפוסטיל וכל זה בנוחות מבלי לצאת את הבית. כל מה שדרוש זה לצלם את המסמכים הדורשים תרגום, למלא בקשה באתר שכוללת את פרטי התשלום, השירות המבוקש ואת הכתובת אליה יש להחזיר את המסמכים ולצרף אל הבקשה את צילום המסמכים המיועדים לתרגום. השירות מתבצע במהירות, בעלות זולה יחסית והתוצאה מגיעה ישירות אליכם הביתה עם מינימום טרחה והתעסקות בירוקרטית.

למה בכלל צריך חותמת אפוסטיל, והאם תמיד צריך חותמת כזו?

חותמת אפוסטיל באה להעניק מעמד בינלאומי למסמכים רשמיים והיא מוכרת על ידי כל המדינות שחתמו על האמנת האג. על מנת שמסמך שהוצע במדינת ישראל יהיה מוכר במדינה אחרת, עליו להיות מאומת על ידי המדינה וחותמת אפוסטיל היא דרך מקובלת לאמת מסמכים כאשר מדינת היעד היא חברה בהאמנת האג. ישנן מדינות שאינן חתומות על האמנה זו. במקרים אלו, עדיין יהיה צורך לאמת את המסמכים והתרגום אולם אז אופן אימות המסמכים מסובך הרבה יותר ולרב דורש מספר שלבים שחלקם כוללים אימות על ידי משרד החוץ בירושלים וחלק אחר כולל אימות המשרדים על ידי שגרירות (או נציגות) המדינה הזרה בישראל.

חותמת אפוסטיל היא חשובה מאד כיוון שמדינות רבות יסרבו להכיר בתעודה או מסמך של מדינת ישראל, גם אם מדובר במסמך המקור, ואפילו אם הוא עבר תרגום ואישור נוטריוני ללא אימות או חותמת אפוסטיל. חבל לעבור את כל התהליך שלפעמים מתגלה כיקר למדי רק בשביל להיכשל במשוכה האחרונה שעלותה זולה יחסית.

עלויות שרות נוטריון

שכר שירותי נוטריונים קבוע בחוק הנוטריונים ומתעדכנים מדי פעם. ישנם מצבים מסוימים המאפשרים לקבל הנחה או פטור מתשלום אגרת השירותים הללו: אם מבקש השירות הוכיח לנוטריון כי הוא חסר אמצעים, כאשר מדובר בעולה חדש או תושב חוזר שלא עברו 7 שנים מיום העלייה או כאשר מדובר בתיקון טעות של הנוטריון.

כאשר מדובר בתרגום מסמכים, השכר הקבוע בחוק עומד על 207 ₪ עבור 100 המילים ראשונות ועוד 164 לכל מאה מילים נוספות (עד אלף מילים). מעל אלף מילים התעריף יורד ל- 79 ₪ לכל מאה מילים. במידה ורוצים העתק של אישור התרגום – כל העתק עולה 65 ₪ נוספים.

אם למשל מדובר בתרגום תעודת גירושין, מספר המילים במסמך המקור עומד על פי רב על מעל 200 כמאתיים מילים. בהנחה כי מספר המילים הוא 240 מילה, העלות הכוללת היא 207+164 + 164 + מע"מ = 535 * 1.17 = 626 ₪.