לקבלת השרות יש למלא את הטופס
חוק התרת נישואין חל במקרים בהם העניין הנדון אינו נמצא בסמכות השיפוט הייחודית של בית הדין הרבני. דהיינו חוק התרת נישואין לא יחול כששני בני הזוג הם יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות שקיימות בארץ.
קיימים מקרים בהם כן יחול חוק התרת נישואין על אף ששני בני הזוג הם בני עדה אחת שמקיימת בארץ בית דין דתי, אך לאותו בית דין דתי זה אין סמכות שיפוט להתרת נישואין.
חוק התרת נישואין יחול אף כאדר שני בני הזוג הם בני אותה עדה [למעט יהודים] אבל לבית הדין הדתי אין סמכות שיפוט ועל ראש בית הדין הדתי להודיע לנשיא בית המשפט העליון אם הוא מתנגד לחוק הנ”ל.
על כן, ענייני התרת נישואין שהחוק חל עליהם כגון שני בני הזוג אינם בני אותה עדה, אזי אותם עניינים יהיו בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה [אלא אם הסמכות לדון בעניינים אלה נתונה לבית דין דתי].
בכדי שלבית משפט לענייני משפחה תהא סמכות שיפוט לדון בענייני התרת נישואין צריכה להתקיים זיקה אחת לפחות. להלן: מספר זיקות שאם תתקיים אחת מהן ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט לדון בהתרת נישואין:
שני בני הזוג הינם אזרחי ישראל או שמקום מושבו של המשיב [הנתבע] הינו בישראל או שמקום מושבו של המבקש [תובע] הוא בישראל, ובלבד שהוא גר שנה קודם להגשת בקשת התרת נישואין. ועוד.
כאשר ישנו זוג אשר אינם בני אותה עדה, לדוג’ אחד מבני הזוג הינו מוסלמי, דרוזי או יהודי, אזי בית המשפט לענייני משפחה אשר קיבל לידו את הבקשה להתרת נישואין, נדרש כי נשיא בית המשפט לענייני משפחה או כל שופט שהוסמך לכך על ידי נשיא בית משפט שלום, לפנות לראש בית הדין הדתי כדי לקבוע האם נדרש לבצע גירושין לפי דין דתי וזאת בכדי שלאותו בן זוג שעליו חל הדין הדתי, תהא האפשרות להינשא מחדש לאחר התרת נישואין.
אם נקבע כי יש לבצע טקס גירושין לפי דין דתי, אזי יעביר בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה בעניין התרת נישואין לבית הדין הדתי. אם נקבע כי אין צורך בגירושין, אזי בית משפט לענייני משפחה ידון בבקשה זו.
כאש בני זוג רוצים להתיר את נישואיהם עליהם תחילה לפנות לבית המשפט העליון והוא יקבע את הסמכות השיפוטית להתרת נישואין. ברוב המקרים בית המשפט העליון יפנה את בני הזוג לבית לידון בעניין התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה וכפי שכבר ציינו לעיל, בית משפט לענייני משפחה יפנה לכל אחד מבתי הדין הדתיים לבחינת הצורך בהליך גירושין.
הליך של התרת נישואין הינו הליך לא פשוט ואין ספק כי נדרש ייעוץ והכוונה של עורך דין, שכן ככל שהליך גירושין הוא מסורבל וקשה על אחת כמה וכמה, הליך של התרת נישואין ולו בשל העובדה שמדובר כאן בבני זוג אשר אינם בני אותה עדה.
בשנים האחרונות עודכן מעמד זוגי חדש בחוק הישראלי הנקרא ידועים בציבור. ידועים בציבור הנם בני זוג, אשר שותפים באהבה, דירה או הוצאות ואחריות למשק הבית, ומעמדם בציבור זוכה להכרה רשמית כתוצאה מכך. מדובר על מערכת זוגית מחייבת, וכן היווצרות של זכויות הדדיות בזכויות רכוש. אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, מדובר בהורות מחייבת ובני הזוג וילדיהם הם ילדים חוקיים וכשרים שאין בהם שום רבב. מעמד הידועים בציבור, הינו הפתרון האזרחי למעמד החוקי של הזוג בישראל. מושג דמוי נישואין זה הינו חוקי גם כאשר שני בני הזוג נשואים לאחרים ועדיין לא פתרו את נושא הגירושין הקודמים של בני הזוג הקודמים שלהם.
על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף. קיימת הנחה שבני הזוג שהחליטו ליישם את חייהם יחד ומתכוונים לשתף האחד את השני ברכושם, בכספים שנצברים במהלך חייהם המשותפים, גם אם הרכוש שלהם רשום רק על אחד מבני הזוג. גם רכוש עסקי שאין לו קשר ישיר לזוגיות נכלל במסגרת הגדרת רכוש זה. התנאים לקיום השיתוף הם: קיום אורח חיים תקין, השקעת מאמצים משותפים, להוכחה של אורח חיים תקין. כאשר מדובר על מאמץ משותף, הכוונה הינה ניהול משק בית משותף ולא במאמצים הקשורים לכסף.
הרבה זוגות שנחשבים לידועים בציבור עורכים הסכם ממון שבו נקבעים זכויותיהם וחובותיהם האחד כלפי השני. במקרה של פרידה ברכוש ובמזונות, ההסכם ימנע תביעות הדדיות וההסכם הנ"ל, ישמור בוודאות על הרכוש של כל צד שהגיע לפני ההיכרות וחייהם המשותפים. יש לדעת, כי בן או בת הזוג הנחשבים כידועים בציבור, יורשים את מחצית הרכוש של בן הזוג הנפטר, גם אם קיים הסכם ממון. ההסכם יקבע כי ברכוש יחולק בעוד בני הזוג בחיים. אך הסכם זה אינו יכול למנוע חצי מהרכוש ששייך לנפטר (במקרה של פטירה). רק צוואה ברורה ומעוגנת עשויה למנוע את תביעת הירושה ולקבוע את זכויות הרכוש רק לאחר הפטירה. ייעוץ מקדים עם עורך דין לענייני משפחה, עשוי לפתור תהיות שונות של בני הזוג ולכן, ייעוץ זה הינו חיוני לשני בני הזוג.
יש לכם שאלות נוספות?
עדכונים שצריך לעשות באתר
נשמח לעזור במה שאפשר!
