מעוניינים בחתונה בזום בלי לצאת מהבית

  • אנחנו נעזור לכם להתחתן בלי לצאת מהבית
  • בתקציב שמתאים לכם
  • עם החברים והמשפחה

לקבלת יעוץ ראשוני ללא עלות יש למלא את הפרטים

    שם + משפחה של צד א (חובה)

    שם + משפחה של צד ב (חובה)

    האימייל: (חובה)

    מספר טלפון לבירורים

    מתי הייתם רוצים להתחתן?

    חתונה אזרחית בחו”ל – בזום בלי לצאת מהבית

    חתונה אזרחית בזום אושרה במשרד הפנים ! צרו איתנו קשר לבירורים

    051-5544300

    הסכם ממון

     

    שנת 2020 לא הייתה שנה קלה. סגר ועוד סגר, אנשים שיוצאים לחל”ת בלי צפי מתי יחזרו, עצמאים מתפרקים, פתאום דברים שנראו בסיסיים כמו לצאת לסופר נראים מאיימים. כמו דברים בסיסיים אחרים, גם נישואים בין אזרחים פנויים ובגירים בני אותה מדינה נדמים כמו זכויות בסיסיות שכל אזרח מצפה שיהיה ראוי להן. מדינת ישראל, עוד לפני שנת 2020 רמסה ברגל רמה את הזכות הבסיסית הזו עבור אזרחים וזוגות רבים במדינת ישראל. אחד הקשיים ששנת 2020 הערימה היה על זוגות שעד לשנה זו היו בוחרים להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לגבולות המדינה. סגירת השמיים הולידה קשיים חדשים בדרך למימוש אפשרות זו. לאחרונה ניצתה תקווה כאשר מדינת יוטה בארה”ב אפשרה לאנשים להינשא באמצעות הזום, גם כאשר בני הזוג אינם נמצאים כלל על אדמת ארה”ב. לפחות שלושה זוגות אשר החליטו ונישאו בדרך זו הספיקו להירשם במשרד הפנים .

    מה היה עד לשנת הקורונה?

    עד שנה שעברה, זוגות הורשו להינשא בישראל אם, ורק אם, הם היו שניהם בני אותה הדת, ממינים שונים והוכרו על ידי רשויות הדת כמקושרים לאותה הדת. מה זה אומר? זה אומר שבמדינת ישראל נישואים בין יהודים ושאינם יהודים, או בני נוצרים ומוסלמים, לדוגמה – לא היו עוברים מבחינה חוקית. זה גם אומר שנישואים גאים של שני בני זוג אוהבים ששניהם גברים או שתיהן נשים – מדינת ישראל לא הכירה בהם. לא פחות חמור היה מצב העולים החדשים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר שאמנם הוכרו על ידי המדינה כיהודים וקיבלו אזרחות בארץ מתוקף זכות השיבה של יהודים לישראל – אך הרבנות סרבה להכיר בהם כיהודים. רשאים לגור, לשרת בצבא, לשלם מיסים- אך לא להתחתן.

    מי שדתי וחי לפי חוקי הדת האורתודוקסית מקבל על עצמו שלל איסורים שחלקם אולי נראה הגיוני למי שמסתכל מבחוץ ורובם – פחות. על פי היהדות, לדוגמה, מי שבה במגע עם מת עליו להיטהר על ידי התזת  מי מעיין המעורבים באפרה של פרה אדומה באמצעות ענף זעתר. הגיון? חפשו במקום אחר. חוקי הדת האורתודוקסית כוללים לא מעט הלכות ואיסורי נישואים גם בין יהודים כהלכתם, גם אם הם חסרי משמעות כיום, דוגמת נישואי כהן וגרושה. כיום, שאין בית מקדש או כהנים מכהנים – האיסור הזה, לדוגמה, הוא ריק מתוכן.

    מרבית האנשים בארץ אינם דתיים ואינם מקיימים את כל המסורות והמצוות. חלק גדול חילוני לגמרי, חלק אחר דווקא שייך ליהדות וייתכן שגם דתי אך שייך לזרמי יהדות אחרים שאינם אורתודוקסים – קונסרבטיבים ורפורמים. מן הראוי לציין אף כי זרם היהדות הגדול ביותר בארה”ב, לדוגמה, הוא הזרם הרפורמי. יהדות רפורמית מקיימת מצוות וחוקים דתיים השונים במעט מן החוקים האורתודוקסים שהן נחלתה הבלעדית של הרבנות.

    יהדות אורתודוקסית מדירה נשים ורואה בהם רכוש של הגבר. אם בעולם המודרני מקובל להחליף טבעות: הגבר נותן לאשה והאישה לגבר, כסמל לקשר שבינם – ביהדות האורתודוקסית המשמעות היא שונה: המשמעות היא קניית האישה על ידי הגבר, זו גם הסיבה בגללה הכתובה נחתמת לא על ידי הגבר והאישה אלא על ידי הגבר ואבי האישה. המקבילה, הסכם ממון לפני נישואין – האם מישהו שפוי בעולם המודרני יעלה על דעתו להדיר את האישה מהסכמה וחתימה על הסכם הממון שעתיד לקבוע את חייה?

    זוגות רבים, גם כאלו שהיו יכולים להינשא בנישואים דתיים ברבנות, בחרו מסיבות אלו ואחרות שלא לעשות זאת, וחיפשו דרכים אחרות בהן יכלו להינשא, למרות איסורי מדינת ההלכה.

    מה האפשרויות שהיו פתוחות בפני מי שבחר שלא להינשא דרך הרבנות בישראל עד לשנת 2020?

    עד לשנת 2020, זוגות שלא יכלו או שלא רצו להינשא דרך הרבנות יכלו לבחור בכמה מסלולים אחרים. דרך אחת היא דרך של בחירה בסטאטוס שונה מאשר סטאטוס “נשואים”. הדבר רלוונטי לשני בני זוג ממינים שונים ששניהם אינם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים ומוגדרים למעשה כחסרי דת. זוגות כאלו יכלו להכנס לברית זוגיות שנועדה במקור לשמש עבור מי שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל אבל גם לקיומה של ברית זו הרבנות יכולה לשים רגליים ולטעון כי לפחות אחד משני בני הזוג – יהדותו נמצאת תחת “בדיקה”. מעמד זה אינו חל ולא יכול לחול במקרים בהם שני בני הזוג שייכים לאותו המין, אם הם בני דתות שונות אם הבחירה להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל לא הייתה מהכרח, אם היה איסור ארכאי – יהדותי לנישואיהם ואפילו אם רק אחד מבני הזוג מוגדר כחסר דת. זכויותיהם של הבאים בברית הזוגיות שוות כמעט לאלו של הנשואים, למעט ענייני אימוץ. בפועל – מעמד זה משרת מספר מצומצם ביותר מקרב כ-6000 זוגות בשנה שבוחרים להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל ומספר זוגות הולך וגדל של זוגות שבוחרים שלא להינשא כלל. בנוסף, מספר בתי חולים העוסקים בפריון כגון לניאדו בנתניה ושערי צדק בירושלים נוטים להתעלם מהחוק כאשר הדברים מגיעים למתן שירותי פריון לזוגות שאינם נשואים, להט”בים או כאשר שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל.

    אפשרות נוספת שעמדה על הפרק היא אפשרות הנישואים האזרחיים בחו”ל בחתונה הנפוצה ביותר חתונה אזרחית בקפריסין. מתוקף חוקים בינלאומיים ולאחר פסיקת בתי המשפט, משרד הפנים מחויב להכיר בנישואים חוקיים שנערכו במדינה זרה. גם אם הכוונה המקורית הייתה להקל על זוגות נשואים עולים, החוק הפך אטרקטיבי במיוחד עבור זוגות מסורבי חתונה בארץ. זוגות אלו לעתים קרובות בחרו לצאת אל אחד ממדינות חו”ל המאפשרת נישואים זרים, להינשא שם בנישואים אזרחיים, לחזור ארצה ולהציג בפני משרד הפנים תעודת נישואים רשמית של מדינה אחרת, חתומה בחותמת אפוסטיל. מתוקף החוקים הבינלאומיים ופסקי הדין נאלצו פקידי משרד הפנים לרשום זוגות אלו כנשואים גם בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין.

    אפשרות שלישית היא להימנע מקיום נישואים חוקיים ולבחור בטקס אלטרנטיבי שאינו מוכר בארץ. זוגות כאלו יכלו לחתום במשרדי ביטוח לאומי על כך שהם ידועים בציבור ולזכות בזכויות דומות לאלו של זוגות נשואים. אמנם חובת ההוכחה להיותם ידועים בציבור היא על הזוגות דבר אשר מקשה לעתים קרובות והסכמי הממון התקפים עבורם במקרים בהם אין הסכם ממון חתום על ידי שני בני הזוג שונים מאלו התקפים עבור זוגות נשואים – אך גם אפשרות כזו קיימת. אחד החסרונות העיקריים שבה – הרישום בתעודת הזהות ממשיך להצביע על בני זוג ידועים בציבור כרווקים.

    איך שנת הקורונה טרפה את הקלפים?

    מידי שנה בשנים האחרונות בחרו כ-6000 זוגות מדי שנה להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל, זוג מכל חמישה זוגות שנישאו בארץ. רובם המכריע של זוגות אלו עשו זאת בלית ברירה. והנה באה שנת 2020 וטרפה את הקלפים: לא עוד נסיעות לחו”ל, מדינות ירוקות ואדומות, בידוד של שבועיים בכניסה למדינה הזרה אשר הטיס את עלויות החתונה כלפי קו הרקיע בשנה שבה ההכנסות, במקביל, התרסקו.

    מצבם של בני הקהילה הגאה בארץ היה אף גרוע מזה של הקהילה הסטרייטית. בני זוג שהם איש ואישה היו יכולים לבחור להינשא בקפריסין – לפני הקורונה ובתקופות הקצרות בהן הייתה קפריסין מוכרזת כמדינה ירוקה שאף הייתה מוכנה לקבל מבקרים מישראל. לקפריסין יתרונות רבים עבור ישראלים המחפשים היכן להינשא בחו”ל. היא קרובה, מרחק של שלושת רבעי טיסה בלבד מישראל, הטיסות אליה סדירות וצפופות, היא אינה דורשת שהות ממושכת ארוכה לפני הנישואים במדינה והדרישות שהיא דורשת מאלו הבאים להינשא בתחומה הן קלות לביצוע: מספר מסמכים אותם קל להוציא ממשרד הפנים ובעיקר תמצית רישום ממרד הפנים, מתורגמים בתרגום נוטריוני וחתומים בחותמת אפוסטיל ובמקרים מיוחדים רלוונטיים גם תעודות גירושין או פטירה. ההליך קל, ברור ומהיר. זוגות גאים נתקלו בקשיים מיוחדים כיוון שנישואים גאים אינם מותרים בקפריסין רק איחוד אזרחי שאינו מוכר על ידי משרד הפנים כתעודת נישואין. הזוגות הגאים נאלצו, טרום הקורונה, להרחיק למדינות אחרות דוגמת ארה”ב, קנדה, בריטניה או דנמרק – מדינות שעלות הטיסה והשהייה בהן יקרה לאין שיעור מעלות הטיסה היומית לקפריסין.

    הקורונה טרפה את כל הקלפים בנושא זה כיוון שהטיסות כולן הפכו להיות בסימן שאלה. תכנון חתונה בחו”ל יכול להימשך מספר חודשים – מהכנת המסמכים הנדרשים ושליחתם וקביעת תאריך עתידי אפשרי. בתקופת הקורונה לעולם לא ניתן לדעת מה ילד יום והאם כאשר יגיע התאריך המיועד יתאפשר לישראלים לנסוע ליעד שבו הם בחרו להינשא, האם יהיו בכלל טיסות או שהשמיים יהיו סגורים או כמה זמן יצטרכו לשהות בבידוד במדינה הזרה אליה הגיעו רק על מנת להינשא או לאחר חזרתם לגבולות ישראל.

    גם נושא חותמת אפוסטיל הפכה לדבר שאינו מובן מאליו. מסידור קצר שכלל תשלום וקבלת חותמת בכל אחד מבתי המשפט, כיום משרדי האפוסטיל אינם נגישים לציבור למרבית המקרים בגלל סגירת המשרדים בפני הציבור בתקופת הקורונה.

    הפועל היוצא הוא שאותם 6000 אלפי הזוגות שהיו נישאים בקפריסין אילולא הקורונה, אותם זוגות מצאו את עצמם ללא מענה וללא אפשרות להינשא כלל.

    פתרונות אפשריים לנישואים אזרחיים בתקופה הקורונה

    אחד הפתרונות שעלו על הפרק לטיפול בבעיה שהתעוררה היא מתן אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים “מחוץ לגבולות המדינה” ללא עלייה על גבי  מטוס – או במילים אחרות בשגרירות של מדינות זרות, ובפרט זו של קפריסין. ההצעה אמנם עלתה לדיון אולם ועדות הכנסת פועלות לאט. משרד החוץ פנה לשגרירויות ושגרירות נורבגיה השיבה כי היא מוכנה להשיא ישראלים בתחומי השגרירות בתל אביב, אולם ועדות הכנסת עדיין דנות בנושא. יתר השגרירויות הטילו וטו על העניין והסכימו לחתן בשטחן ישראלים אם ורק אם אחד מבני הזוג הוא אזרח במדינתן.

    לאחרונה עלתה אפשרות נוספת בפני מי שמבקש להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל. מדינת יוטה בארה”ב אישרה לזוגות, כולל זוגות שאינם אזרחי ארה”ב, להינשא באמצעות הזום. על פי החוקים החדשים אחד מהמעורבים בנישואים: בני הזוג והגורם המחתן, להיות בארה”ב – ובמקרה זה הפקיד המתחתן את בני הזוג. שני בני הזוג יכולים שלא להיות בארה”ב ואפילו שלא להיות באותה המדינה. נישואי הזום חוקיים לחלוטין ביוטה, גם עבור בני זוג מאותו המין. בני הזוג מקבלים תעודת נישואין בדואר, חתומה בחותמת אפוסטיל כדין – וחוקית בארה”ב, האם גם כאן?

    שר הפנים דרעי שם רגליים לנישואי הזום והורה לפקידי משרדו לעכב את הטיפול ברישום הזוגות שנישאו באמצעות תוכנות שיחת וידאו מרוחקות ביוטה. מדובר בשלושה זוגות שכבר באו להירשם במשרדי משרד הפנים ובהם גם זוג לסביות אחד. כרגע המצב אינו ברור והוא הועבר לטיפול הדרג המנהלי המשפטי הבכיר של משרד הפנים.

    האם זכותו המשפטית של דרעי והרבנות להעמיד קשיים?

    פסקי דין תקדימיים בישראל קבעו כי משרד הפנים מחויב לרשום נישואים אזרחיים שהתבצעו בחו”ל כנישואים בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין. כבר שנים שזו ההתנהלות של משרד הפנים בכל הנוגע לנישואים אזרחיים בחו”ל. ישנם שני מקרים שכדאי לבחון לעומק בנוגע לנישואי זום: נישואי פרגוואי ונישואי אל סלוודור.

    עוד לפני תקופת הקורונה, אפשרו שתי מדינות אלו נישואים בהן אחד מבני הזוג, במקרה של פרגוואי, ואף שני בני הזוג במקרה של אל סלוודור – אינם נמצאים פיסית בטקס. במקרה הזה, בני הזוג היו מיוצגים על ידי מיופה כח מקומי ש”מילא את מקומם” בחתימה על הסכם הנישואים. בשני המקרים, משרד הפנים הערים קשיים רבים על הנישואים בדרך זו אולם במידה וניתן היה להוכיח כי כל התהליך התנהל בסדרו, בסופו של דבר נאלץ משרד הפנים לרשום גם זוגות אלו כנשואים. נישואים אלו היו פועל יוצר, על פי רב, של זוגות שלא התאפשר לאחד מהם או שניהם לעזוב את גבולות הארץ לתקופה הנדרשת, למשל כאשר היה צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד אחד מבני הזוג או כאשר היה מדובר בזוג בו אחד מהם לא היה אזרח ישראלי והועלה החשש שמה לא יינתן לו לחזור ארצה לאחר הטקס.

    בפסק דין תקדימי משנת 2011 כתבה השופטת פרוקצ’יה כי “במקומות שונים בעולם מוכרים נישואין באמצעות מיופי כוח כתקפים על פי הדין. גם בישראל נישואין כאלה לא נפסלו בעבר כמנוגדים לתקנת הציבור, כל עוד הם מוכרים על פי דין מקום הטקס”. ועוד אמרה כי “לא הונח בסיס ראייתי, ולו לכאורה, לטענה כאילו התעודות וההודעות שהוגשו לפקיד הרישום נגועות בכזב או באי-אמת”, וקבעה “שהרי, ענייננו כאן ברישום מנהלי של הנישואין, אשר אינו אמור להוות אף ראייה לכאורה לתוקפם של הנישואין על פי הדין המהותי”. לדבריה, כל עוד לא נמצאו פגמים המעוררים חשד כי מסמכי הנישואין מזויפים, “במישור הרישום המנהלי, פקיד הרישום חייב לרשום נישואין”.

    על פי פסק הדין הזה, נישואי זום הם תקפים בארץ בדיוק כמו נישואים בהם שני בני הזוג נסעו לחו”ל בגופם כיוון שהשאלה המהותית היא לא איך הנישואים התבצעו אלא אם הם התבצעו בצורה שהמדינה שהפיקה את תעודות הנישואין מכירה בהן כחוקית – ומדינת יוטה אכן מכירה בהן כחוקית.

    חתונה אזרחית בזום

    נשמור על קשר

    צור קשר חתונה בקפריסין

    יש לכם שאלות נוספות?

    עדכונים שצריך לעשות באתר

    נשמח לעזור במה שאפשר!

      השם שלך (חובה)

      האימייל שלך: (חובה)

      נושא

      ההודעה שלך

      הכותב אינו נושא באחריות עבור שימוש ברעיונות, דוגמאות ומידע שבמדריך. השימוש הוא באחריות הקורא בלבד