לקבלת מידע עדכני למעונינים להתחתן בקפריסין  בזמן הקורונה צרו איתנו קשר 

051-5544300

 

 

זכויותיהם של ידועים בציבור

את המושג 'ידועים בציבור', ניתן להגדיר בצורה כוללנית, המובאת בפסיקה בשורה ארוכה של פסקי-דין, כזוג אשר חי חיי משפחה במשק-בית משותף תחת קורת גג אחת, אשר אינם נשואים זה לזה, והמופיעים בציבור כבעל ואישה. המושג ידועים בציבור נבחן ומוגדר למעשה משני יסודות עיקריים: 1. חיי אישות כבעל ואישה – הכוונה לחיים אינטימיים כשל בעל ואישה, המושתתים על יחסי חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראים כי קשרו גורלם זה בזו. 2. ניהול משק בית משותף – הכוונה למשק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים. המבחן לבדיקת רכיבים אלה הינו מבחן נסיבתי של היחסים הזוגיים, היות והמרכיבים משתנים ממקרה למקרה. על-מנת לדון ולהבין מאין נשאבים הזכויות של הידועים בציבור, יש תחילה להוכיח את התקיימותו והחלתו של המושג 'ידועים בציבור' כאמור לעיל על בני הזוג. ככלל, בן זוג הטוען להיותו ידוע בציבור, עליו רובץ נטל ההוכחה שבמסגרתו עליו לשכנע את בית-המשפט כי 'חיי המשפחה במשק בית משותף' שהתקיימו בינו לבין בן זוג/זוגתו לא התקיימו מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא וטבעי מחיי-משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה, הדבקים אחד בשני וקשרו בינם קשר של גורל חיים.

אולם, אין יסודות עיקריים אלו בלעדיים, וכי הדרישה למקום מגורים משותף וקבוע כתנאי מוחלט שבלעדיו אין נתרככה עם השנים והעדרו של מקום מגורים קבוע ששני בני הזוג מתגוררים בו, לא שולל את האפשרות להיחשב כידועים בציבור. כך למשל נקבע בע"א 79/83 מפי כבוד השופט לוין: "ראוי שבחינה זו תיעשה על-פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג את מערכת היחסים שביניהם. כל מקרה ראוי לו שייבחן על-פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות ומתוך סקירות היחסים על-פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם. משכך, אין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים – שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים.

חשיבות ההסכמים בין ידועים בציבור

מעמד הידועים בציבור זכה להכרה רשמית בלמעלה מ-20 חוקים במדינת ישראל. אולם, בהעדר הוראות דין המסדירות את מכלול זכויותיהם וחובותיהם של בני זוג המוגדרים כידועים בציבור, תבחנה השלכות הקשר במישור ההסכמי, כמקור האובליגטורי לזכויותיהם וחובותיהם, בדמות הסכמים מפורשים ומכללא בין בני הזוג, הנלמדים מטיב הקשר וכוונתו, ואשר מקבלים תוקף מכוח חוק החוזים הכללי. בין מכלול הזכויות הנגזרות בין היתר מהסכמים מפורשים ומשתמעים, נודעת חשיבות רבה להסכמי חיים משותפים בין ידועים בציבור גם מהטעם שזוגיותם של ידועים בציבור אינה מוסדרת בחוק או במרשם ממשלתי כלשהו, ועבורם ההסכם מהווה לא רק התוויה של מסגרת החיים המשותפים, כי אם גם הצהרה והוכחה ברורה לזוגיותם, בה יוכלו להיעזר בכל מקום בו יידרשו להוכיח אותה (זכאות למשכנתאות, הטבות במקום העבודה, פיצויים, ביטוח לאומי ועוד). חשיבותם של הסכמים אלו גובר אף יותר במקרים שבהם מישהו מבני הזוג הידועים בציבור עודנו נשוי לאדם אחר (למשל, מסורבי גט או נשים עגונות), על-מנת שניתן יהיה לספק הוכחה לקיומו ומעמדו של קשר הזוגיות הנוכחי, שלמעשה סותר את הרישום הפורמלי – המצביע לכאורה, על זוגיות עם אדם אחר.

הזכות למזונות של ידועה בציבור

לאורך ההיסטוריה, סוגיית מזונות לידועה בציבור ניתנת מתוקף הסכמים מפורשים ומכללא בין בני הזוג, אשר מקבלים את כוחם מהקונסטרוקציה החוזית בין במשתמע ובין במפורש שבמסגרת הקשר. ברם, סוגיית המזונות בתקופה שלאחר פרידה היא סוגיה סבוכה ומורכבת יותר. הניסיון שלעיל מוכיח כי ניתן לקבל מזונות, אך הדבר קשה הרבה יותר בהשוואה לתשלום מזונות לאחר גירושין של בני זוג נשואים.

בעבר, כדי שידועה בציבור תוכל לקבל מזונות לאחר הפרידה, היה צורך להוכיח קיומו של הסכם מפורש, שבו מתחייב הגבר לשאת במזונות האישה גם לאחר פרידה, ואילו בפסקי דין מאוחרים יותר בהם נידונה שאלה זו, הסתמנה מגמה לפסוק מזונות לטובת 'ידוע בציבור' שבן זוגו ניתק את הקשר עמו באופן חד-צדדי, לתקופה שלאחר הפירוד בהסתמך על הנסיבות וכוונת הצדדים המשתמעת מהקשר, ולאו דווקא נזקקים לכוונה מפורשת. יובהר כי זכויותיה של ידועה בציבור, בשונה מזכויותיה של אישה נשואה כתוצאה ממוסד הנישואין, לא מוסדרות בחקיקה, אלא היא פרי פסיקה של בית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון ביסס את זכותה של האישה הידועה בציבור למזונות על הדין הכללי-חוזי-חוקתי. בהיבט החוקתי נקבע כי הדעת אינה סובלת אפלייתה של ידועה בציבור ביחס לאישה נשואה, כאשר הנסיבות מעידות על חיי שותפות מלאים של בני הזוג כבכל זוג נשוי אם לא מעבר לכך.

יחסי רכוש והסכמי ממון

הנכונות להחיל על הידועים בציבור את ההסדר הממוני הכולל על בני זוג נשואים משקפת את המגמה לחזק מוסד זה, ולקרבו למוסד הנישואים. ואולם ייתכנו המקרים ובית-המשפט העליון ציינם, בהם חזקת השיתוף של הידועים בציבור "חלשה" יחסית לזו של חזקת השיתוף בין בני זוג נישואים. על-אף שמגמת פסיקת בית-המשפט העליון היא החלת חזקת השיתוף בפן הרכושי על הידועים בציבור. כיום, בתי המשפט לענייני משפחה רשאים ליתן תוקף של פסק דין להסכמים אשר נערכו וגובשו בין בני זוג הידועים בציבור ואשר לא נישאו ואינם מתכוונים להינשא זה לזה, וזאת למרות שחוק יחסי ממון מתייחס אך ורק לבי-זוג נשואים ו/או שעומדים להינשא. הסכמים מסוג זה בין ידועים בציבור נקראים "הסכמים לחיים משותפים",  ובית-המשפט העליון כאמור הרחיב את סמכותו של בית-המשפט לענייני למשפחה לאשר הסכמים אלו וליתן להם תוקף של פסק-דין. בכך הושווה מצבם של ידועים בציבור ביחס לזוגות נשואים בכל הקשור למתן תוקף של פסק דין לחוזה הסכמי ומפורש  אשר נערך בין ידועים בציבור. ההסדר הרכושי בין ידועים בציבור יכול שיינתן גם מתוקף הסכם מכללא – כשהידועים בציבור נפרדים, או כשנפטר אחד מהם, ואין הסכם מפורש בניהם המסדיר את העניינים הרכושיים, יחול ההסדר הרכושי לפי "חזקת השיתוף". על פי חזקה זו, הניתנת במקרים מסוימים לסתירה, מתבצעת חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במהלך חייהם המשותפים, הנבחנים בין היתר מכוונת הצדדים, המאמץ המשותף, משך החיים המשותפים, אופי החיים וכיוצא בזה. חזקת השיתוף ברכוש כוללת גם חזקה של שיתוף בחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים.

לסיכום:

מערכת היחסים בין בני זוג שאינם נשואים עלולה בהחלט להוליד מכלול של זכויות וחובות הרות גורל ובלתי מבוטלות הנובעים מקשר זה.

אם כן, על-פניו נראה שמערכת המשפט בישראל מייחסת חשיבות מכרעת בכל הקשור להסכמים מפורשים ומשתמעים בין ידועים בציבור. על-מנת לבסס את מוסד הידועים בציבור, נותן בית-המשפט את דעתו בדמות הכרה ומתן תוקף להסכמים, אשר בלעדיהם לא ניתן היה לומר שמוסד הידועים בציבור היה יכול לתפוס תאוצה כה רבה ולשמש "מפלט" ואפשרות נוספת לזוגות אשר לא יכלו או לא רצו להתחתן ממגוון סיבות. החוסר בחקיקה בעניין עיגון מכלול זכויותיהם של ידועים בציבור מורגש בהלך הרוח של קביעותיו של בית-המשפט ליתן תוקף להסכמים מפורשים ומשתמעים אשר מהווים הסדרה פורמאלית יותר של חיים משותפים כבני זוג, וימלאו את החלל בזכויותיהם.