לקבלת השרות יש למלא את הטופס
בית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה מהווים את הגורמים הפוסקים בישראל בענייני גירושין. בית הדין הרבני פוסק על-פי הדין העברי. בית הדין הרבני תל-אביב, כמו כל בית דין רבני אחר בישראל ייתן פסק דין המחייב בעל ליתן גט או אישה לקבל גיטה, בתנאי שהעילה לגירושין תקפה על פי הדין העברי. העדר אהבה או מריבות בין בני הזוג אינם מהווים בדרך כלל עילת גירושין מוכרת. הגשת תביעת גירושין עם עילה שאינה על פי הדין העברי, עלולה להידחות במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב בית הדין יחייב אתכם בדמי הכתובה.
בית הדין לענייני משפחה מאפשר להגיש תביעת גירושין גם מסיבות שאינן קשורות לדין העברי כמו חתונה אזרחית בקפריסין . הוא לא דן בעילה לגירושין, אלא בתהליך הגירושין ומכריע בחילוקי דעות בין בני הזוג. הדעה הרווחת היא שבית הדין הרבני מצדד בגברים, לעומת בית המשפט לענייני משפחה, שנוטה לצידה של האישה. הדברים אינם מדויקים וחד משמעיים. ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי בטרם מחליטים מי הסמכות, שתדון בתביעה.
לצורך אישור הסכם גירושין בבית הדין הרבני יש לפתוח תיק אישור הסכם. ניסוח ההסכם יכול להיות באופן עצמי, על-ידי טוען רבני או עורך דין. במידה והסכם הגירושין נעשה בבית המשפט לענייני משפחה, יש להביא אותו לבית לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין.
כל הסכם גירושין דורש אישורה של ערכאה שיפוטית, בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה. אחרת אין יכולת לאכוף אותו.
לאחר שניתן להסכם תוקף משפטי יש לפתוח תיק סידור גט ברבנות, לצורך קביעת מועד סידור הגט.
במידה וקיבלת המלצה לנהל את תהליך הגירושין ברבנות, עליך לפנות לבית הדין הרבני באזור המגורים המשותף ב- 6 החודשים, טרם הפרידה. הליך פתיחת תיק גירושין ברבנות כולל מילוי טופס תביעה: פרטים אישיים, פרטי הנתבע ופרטי עורכי הדין והטוענים הרבניים. בסעיף פרטי התביעה, יש לפרט מידע על הנישואים, הסיבות לפרידה, נישואין קודמים, במידה והיו, פרטי הילדים המשותפים, טיפול משפחתי, במידה והיה, תלונות במשטרה או תביעות קודמות.
לעיתים השימוש בבית הדין הרבני נועד להשיג הישגים בתהליך הגירושין. לדוגמה, בקשה לשלום בית. בקשה כזו עולה לעיתים שלא מתוך כוונה אמיתית לשקם את חיי הנישואין, אלא במסגרת תהליכים טקטיים, להשגת נקודות זכות כאלה ואחרות בהסכם הגירושין.
אם התביעה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה או ברבנות, הגירושין עצמם ייעשו ברבנות, ויקבלו תוקף רק לאחר מתן הגט. גם בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים נחשבים לגרושים רק לאחר קבלת הגט ברבנות.כאשר ההליך המשפט מתבצע בבית המשפט, הסכם הגירושין או פסק הדין כוללים גם התייחסות למועד הפנייה לרבנות לצורך פתיחת תיק גירושין, וויתור האישה על כתובתה וטקס הגט.
על-מנת לבצע סידור גט על כל אחד מבני הזוג להגיש לבית הדין הרבני מסמכים נדרשים, כמו הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, כתובה, תמונות, עותקים של תעודת זהות וכדומה. כמו-כן כל אחד מבני הזוג נדרש להופיע עם שני עדים, שמכירים אותו היטב, את שמות הוריו וכו'. בסיום טקס סידור הגט, בני הזוג גרושים.
האם חוב כתובה הינו במעמד נשייה גבוה יותר מחובות אחרים?
פש"ר 2393-09
בפסק הדין נקבע מעמדו של חוב הכתובה כחוב חוזי רגיל.
דובר בבני זוג התגרשו בבית הדין הרבני, במסגרת הליכי הגירושין האישה פתחה כנגד בעלה לשעבר הליכי הוצאה לפועל לשם גביית המזונות והכתובה. הבעל הוכרז כפושט רגל ובתום הליכים אלה הוא קיבל הפטר מחובותיו. האישה ביקשה מבית המשפט המחוזי להפריד בין הכתובה ובין יתר החובות, וזאת בטענה כי מדובר בחוב שאיננו בר הפטר.
הוראת ס' 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל נותנת ביטוי להשקפת המחוקק לפיה יש להקנות מעמד מיוחד ומועדף לחוב מזונות ביחס לחובות אחרים. בעוד שחובות אחרים הם בני הפטר, לא כך הוא הדבר כאשר עסקינן בחוב מזונות. הוא הדין בהסדר נושים, שאין בכוחו להפקיע חבות בגין מזונות (ראה ס' 35(י) לפקודה). ראיה נוספת לעמדת המחוקק, המקנה עדיפות לחוב מזונות, ניתן למצוא בהוראת ס' 128 לפקודה, ממנה עולה שהמחוקק מכיר בצורך להקציב תשלום חודשי למי שזכאי למזונות, גם כשהדבר בא על חשבון הנושים האחרים.
כמו כן, חוב מזונות נחשב חוב בדין קדימה (ראה ס' 78(3)(ד)). בכל הנוגע להפטר, מקבל חוב המזונות מעמד מיוחד, שלא ניתן לחובות אחרים גם כשמבחינת דין הקדימה הם קודמים לו.
המחוקק ער היטב להבחנה בין חוב כתובה לחוב מזונות. תעיד על כך העובדה שבדברי חקיקה שונים הוא מתייחס לחוב כתובה. ראה למשל ס' 11(ג) וס' 104(3) לחוק הירושה. יתר על כן, בס' 104 לחוק הירושה מבחין המחוקק באופן מפורש בין חוב כתובה לחוב מזונות. גם בס' 17 לחוק יחסי ממון בין בני זוג יש אזכור לזכויות על פי הכתובה. לנוכח זאת, ומשום שחזקה על המחוקק שהוא מבחין היטב בין חוב כתובה לחוב מזונות, לא ניתן לייחס למחוקק, בכל הנוגע לפועלו של צו הפטר, כוונה להחיל על חוב כתובה דין זהה לחוב מזונות. גם מבחינה מהותית קיים שוני בין חוב כתובה לחוב מזונות.
אמנם, בשני המקרים מדובר בחיובים שמקורם בדיני המעמד האישי, אלא שקיים שוני מהותי בין שני החיובים מבחינת התכלית אותה נועדו לשרת ומבחינת הזכאים על פיהם.
הזכות למזונות נועדה לאפשר קיום למי שזכאי למזונות, ואילו הזכות לדמי כתובה נועדה להרתיע את האיש מפני הרצון לגרש את אשתו בלא עילה של ממש; לאחר הגירושין, הזכות למזונות עומדת לילדי החייב בלבד, בעוד שהזכות לדמי כתובה עומדת לגרושה בלבד, והיא באה לעולם רק בעקבות פקיעת הנישואין; שיעור המזונות נגזר לעולם מצרכי הזכאים למזונות וממעמדם, ואילו חוב הכתובה הוא חוב ידוע וקבוע מראש; חוב המזונות איננו נובע מעילה חוזית, אלא מהמעמד האישי של הזכאי למזונות, ואילו חוב הכתובה הוא לעולם חוב ע"פ חוזה.
לכל אלה יש להוסיף את הצורך ליתן משקל לתכליתו של מוסד ההפטר ע"פ דיני פשיטת הרגל. כידוע, אחת המטרות העיקריות של הליך פשיטת הרגל היא לאפשר לחייב לשקם את חייו באמצעות מחיקת חובות. לפיכך, כל כרסום בפועלו של צו ההפטר, באמצעות הרחבת הרשימה הסגורה והמצומצמת של חובות שאינם בני הפטר, פוגעת פגיעה של ממש בתכליתו של הליך פשיטת הרגל, ואין לאפשרה אלא ע"פ הוראה מפורשת של המחוקק.
לסיכום:
חוב כתובה, נקבע בפסק הדין, הינה חוב כספי רגיל המבוסס על חוזה בין הגבר ואשתו.
אמנם חוב כתובה זכה להתייחסות בחוק הירושה ובחוק יחסי ממון, אך סוג החוב הוא חוב חוזי רגיל ואינו במעמד גבוה מחובות אחרים.
יש לכם שאלות נוספות?
עדכונים שצריך לעשות באתר
נשמח לעזור במה שאפשר!
צלצלו עכשיו 0515544300 