הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל לאחר נישואין

נישואים לא תמיד מגיעים בעטיפה נוחה של מערכת יחסים שמתפתחת באופן טבעי בין שני אנשים שהכירו מאז גיל הגן, גדלו זה לצד זה והתאהבו. לפעמים, מערכת היחסים מגיעה במפתיע, בזמן שמטיילים בחו"ל, או במסגרת לימודים שלא בארץ שבה נולדנו. היום, כשהאינטרנט הפך את כל העולם לכפר גלובלי אחד גדול, הסיכוי לפגוש אדם שאינו דווקא מישראל ולרצות להכנס דווקא עם אותו אדם למערכת יחסים הוא גדול. כאשר מצב כזה מתרחש וההחלטה היא למסד את מערכת היחסים ולעבור לנהל חיים משותפים – צריך לקחת כמה החלטות והראשונה שבהן היא מקום המגורים המשותף.

ארץ ישראל היא מקום שליהודים קל מאד לעבור אליו, במיוחד אם הם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים. ככאלו, הם יכולים לקבל מיד אזרחות במסגרת חוק השבות. כשמי שמנסה להגר לישראל אינו יהודי המצב מסובך הרבה יותר ומשרד הפנים מערים קשיים רבים. למרות הקשיים המובנים, מדינת ישראל בכל זאת מכירה במצב שבו בני זוג נפגשו והחליטו להתחתן ולעבור לגור בארץ כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי או ישראלי. במקרה זה יהיה עליו לעבור תהליך הנקרא התאזרחות או בשמו הרשמי הליך מדורג תהליך המתקצר מעט עבור זוגות נשואים שאחד מהם הוא ישראלי.

מי הוא אזרח ישראלי?

אזרחים ישראלים הם כאלו שנולדו בישראל להורה ישראלי או ילדים שנולדו בחו"ל לזוג הורים ששניהם ישראלים או כאלו שנרשמו במרשם האוכלוסין בשנת 1952.  מלבד קבוצה זו, קיימת אפשרות להפוך לאזרח ישראלי או באמצעות חוק השבות או תחת חוק ההתאזרחות.

חוק השבות, כלשונו, מגדיר את אותם קריטריונים כמו הדת היהודית, אולם כיוון שהנושא הועלה בבתי המשפט ונקבעו פסקי דין תקדימיים הרי שקיים פער משמעותי בין שתי ההגדרות. בעוד ההגדרה של "יהודי" בכל הנוגע לחוק השבות היא הגדרה חילונית במהותה, הרי הגדרת הרבנות היא דתית. דבר זה יוצר פער בין אנשים המוכרים כיהודים ומקבלים אזרחות אוטומטית מהמדינה לבין אלו שאולי מוכרים על ידי בתי המשפט אבל לא על ידי בתי הדין ונתקלים בבעיה כאשר הם באים להינשא או בהלכות קבורה.

חוק ההתאזרחות מגדיר 6 תנאים שבהם צריכים לעמוד אנשים שרוצים לקבל אזרחות ישראלית ואינם יכולים לקבל אותה מכוח חוק השבות. תנאים אלו כוללים:

  • נמצא בישראל
  • היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת הבקשה
  • זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע
  • השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה
  • יודע ידיעת-מה את השפה העברית
  • ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראל

למרות התנאים הללו חשוב להדגיש כי כל ההחלטות הם למעשה נתונות למרותו ופיקוחו של משרד הפנים, ובסמכותו של שר הפנים להחליט לותר על חלק התנאים, להאריך או לקצר את המשך הנדרש להשיגם או אף לסרב להם כליל.

הליך מדורג

הליך מדורג הוא ההליך הנדרש לשם קבלת אזרחות על ידי מי שאינו יהודי ומעוניין באזרחות. לצורך כך עליו לקבל רישיון עבודה זמני לחודשיים לפני המעבר ארצה. בארץ עליו להגיש בקשה רשמית ובמהלכה יוברר האם אותו אדם מהווה סיכון לאנשים הגרים פה – בטחוני או פלילי. תהליך ראשוני זה יכול להמשך עד חצי שנה. לאחר מכן האשרה המונפקת (ב2) מוחלפת באשרת עובד זר (ב1). את האשרה הזו יש לחדש מדי שנה. זוגות נשואים נמצאים לרב בשלב זה למשך 6-10 חודשים. עבור זוגות ידועים בציבור וזוגות חד מיניים שלב זה יכול להתארך ולהמשך גם כשלוש שנים. לאחר תקופה זו מקבל בן הזוג אשרת יושב ארעי (א5). אשרה זו מעניקה לבן הזוג כיסוי של ביטוח לאומי וקופות החולים, מעבר לזכות להיות מועסק בארץ. גם אשרה זו יש להעריך כל שנה. אשרה זו ניתנת לתקופה של עד 4 שנים.

בהליך מדורג רגיל ניתן להגיש בקשה לקבלת אזרחות או מעמד של תושבות קבע (אם לא מעוניינים לוותר על אזרחות כפולה) לאחר ארבע וחצי שנים לפחות לאחר תחילת התהליך (תחילת התהליך היא מתן אשרת ב2). עבור בני זוג נשואים (בלבד). כאשר מדובר בזוגות חד מיניים וזוגות של ידועים בציבור התהליך אורך כשבע שנים.

האם לבני זוג של ישראלים יש מעמד מיוחד בתהליך ההתאזרחות?

בני זוג של ישראלים יכולים לזכות בהקלות בהליך המדורג. אפשר לחלק את ההקלות הללו לשניים: הוכחת שליטה בשפה העברית וקיצור ההליך המדורג לחמש שנים במקום שבע – השני ניתן לזוגות נשואים בלבד, למעט זוגות חד מיניים שגם אם הם מוכרים כנשואים לא זוכים לקיצור זה.

במסגרת ההקלה על הדרישה לשליטה בשפה העברית, הדבר לא נבדק בקפדנות על ידי פקידי משרד הפנים (אין מבחן רשמי בנושא) כאשר מדובר בבני זוג של ישראלים. לגבי הקלה זו אין הבדל בין זוג נשוי לזוג חד מיני או ידועים בציבור. זוגות נשואים כוללים קיצור השלב של קבלת אשרה עובד זר משלוש שנים לחצי שנה.

הליך של הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל כולל שלב מקדים נוסף הנמשך לאורך התקופה כולה והוא כולל הוכחת קשר זוג וקיום חיים משותפים בארץ. מהות הקשר נבדקת על ידי קיום ראיונות וביקורים למשך התקופה כולה. במידה ועולה חשד כי הקשר מתקיים רק לצורך קבלת אזרחות ישראלית, ההליך ייפסק ובן הזוג לא יורשה להשאר בארץ.

הליך זה מתחיל בבירור ראשוני עוד לפני קבלת האשרה הראשונה מסוג מבקר (ב1) ונערכת באופן מפורט בסדרת ראיונות והוכחות קיום חיים משותפים עד לקבלת אשרה מסוג יושב ארעי (א5) ובסיום התהליך לפני קבלת האזרחות. סך הכל ההליך כולל לרב 5-6 ראיונות שמטרתם לבסס את כנות וקיום הקשר המשותף. תמונות משותפות, מכתבים מחברי משפחה וחברים, מכתבי הסבר על אופן ההיכרות ומשכה. הראיונות נערכים בעמדות קבלת הקהל ולא בחדרים נפרדים, אך הם נערכים על ידי מראיינים מוסמכים בשפה המובנת למרואיינים או באמצעות מתורגמן.

מה קורה אם הקשר מתפרק במהלך ההליך המדורג?

אם הקשר מתפרק במהלך ההליך המדורג, ההליך יכול להמשיך – בהתאם לשיקול דעתו של שר הפנים – ללא ההקלות שיש במסגרת היותו של המבקש להתאזרח בן זוג של ישראלי. ישנן נסיבות מסוימות המקבלות הקלה מסוימת – למשל כאשר בן הזוג הזר היה נתון לאלימות במסגרת הקשר הזוג מצד בן הזוג הישראלי וכאשר מדובר באלמנה של ישראלי.  לעתים קרובות, יחד עם זאת, סיום הקשר משמעו גם סיום הליך ההתאזרחות.

מה לגבי ילדים?

במסגרת הליך ההתאזרחות של בני זוג, גם ילדים קטינים מקשרים קודמים יכולים לעבור את ההליך במקביל. במקרה זה המצב סבוך אף יותר כי יש להוכיח לא רק שהילדים נמצאים בחזקת ההורה העובר את ההליך אלא גם שלהורה השני אין התנגדות לכך יעברו את ההליך בארץ. לגבי ילדים מעל גיל 15, גם אם הם קטינים, המצב סבוך אף יותר ובמקרים רבים ישנם קשיים בהם נתקלים במהלך ההליך.

ככלל, רצוי מאד להיעזר בשירות עורך דין המתמצא ומתמחה להליכי הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל לאחר נישואים בכל הנושא של קבלת ההתאזרחות וליווי לאורך ההליך המדורג. הדבר הופך למשמעותי הרבה יותר כאשר מעורבים ילדים מקשרים קודמים.

 

איזה מסמכים צריך לספק?

ישנם טפסים אותם יש למלא במהלך הגשת הבקשה להסדרת מעמד של בן זוג זר לאחר נישואים. בנוסף, יש להציג תעודת לידה מקורית (או לאחר אימות), תעודות לידה של הילדים, תעודות זהות או דרכונים, תעודות מארץ המקור המעידות על הסטאטוס האישי, תעודת נישואין, תעודות יושר הכוללות סעיפים הנוגעים לשמות קודמים את כל המסמכים האלה יש לתרגם אצל נוטריון לשפה העברית.

משרדנו יכול לעזור לכם בתרגום המסמכים אנחנו מתרגמים מהשפות:  רוסית, אוקראינית,אנגלית,צרפתית,ספרדית  ורומנית על כל המסמכים אנחנו חותמים בחותמת נוטריון.

ניתן לקבוע אצלנו פגישת יעוץ ללא תשלום בטלפון :0515544300

הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל לאחר נישואין

פגישת יעוץ לתרגום מסמכים

  • קבלו פגישת יעוץ ללא התחיבות במשרדים שלנו
  • לקביעת פגישה חינם חיגו 0515544300

לקבלת פגישת יעוץ חינם יש למלא את הטופס

שם + משפחה (חובה)

האימייל: (חובה)

צרף צילום של המסמכים(גם צילום מהטלפון זה מצוין)

קובץ נוסף

קובץ נוסף

קובץ נוסף

מספר טלפון לבירורים

ספרו לנו קצת מה אתם צריכים

נשמור על קשר

צור קשר חתונה בקפריסין

יש לכם שאלות נוספות?

עדכונים שצריך לעשות באתר

נשמח לעזור במה שאפשר!

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך

הכותב אינו נושא באחריות עבור שימוש ברעיונות, דוגמאות ומידע שבמדריך. השימוש הוא באחריות הקורא בלבד

כתיבת תגובה